JUGEMENT OÙ LES RABBINS DE SALÉ POSENT UNE QUESTION À PROPOS D'UN CONFLIT CONCERNANT IE R. ELIEZER DI AVILA QUI NE VEUT PAS TRANCHER ET JUGER LE SUJET

Yaacov ben Malka

Numéro d'objet:	4828
Date:	1757
Genre:	Feuille volante
Lieu:	Tétouan
Sujet:	Droit / Juridique / Lois + Beit Din (Tribunal Rabb

Recherche dans "Notes":

ראובן שמתה אשתו בהיותה נשואה לו בשטר כתובה כמנהג המגורשים והניחה לו בת קטנה
שממנו ממנה ונשא אישה אחרת ומת הוא ובאו הפוטרופוס היתומה לחלוק העיזבון עם
האלמנה וטען שעדין לא חלק האב הנז' עם בתו כי היא קטנה ואין דורש והאלמנה טוענת שמא חלק
עם בתו כמנהג ובדי"צ של מראכיש יע"ה פסקו להם שהדין עם האלמנה ויחלוקו בשוה ודימוזה
לההיא דסי' ק'דס' ה' [מראה מקום?] דאם לא נתברר בעדים שנכסים אלו היו ללוה קודם שלוה משניהם מחזקנן
להו[/ן?] נלוה ולוה ואח"ך קנה דקיימא לן דיחלוקו וג' ואני חלקתי עליהם וב"ד של מקנסא יע"ה
בנאטת כרוהות[???]
[וכ]הה"ר [ו]אליעזר דאבילה יצ' וכתב קונטריס גדול על זה וגם אני הארכתי )( ומסקנת דברי דלא דזט[?] כלל
לההיא דלוה ולוה אפ'[?] כי אונ[/כ]לה לדנ'ה דהתם הויכוח הוא בין שני המלוים שאינם מוחזקים בממון שגם
נכסי הלוה והלוה במוחזק לא איכפת ליה מי יטלנו בזה או זה והמלוים שניהם שוים בטענותיהם שאיפשר
להם לטעון ולא מבעיא אם לא כתב לראשון דאקני שהם ודאי שנים מכל צד דהיינו שמא קודם
שלוה מהראשון קנה ולקמא משתעבד או שמא סני סני קנה ולבתרא משתעבד כיון דלראשון לא
כתב דאקני אלא אפי' הינא דכתב לראשון דאקני דהשתא סן קודם שלוה מראשון קנה או כיט
סט קנה לקמא משתעבד והוה ליה למימר דאזני ראשון משניהם קנה וחל שאסד שניהם כאחד
לכך אמרינן ,דיחלוקו לא כן בנ"ד שהבת היא יורשת ומוחזקת בנכסים וכל היכא דאיתנהו ברשות
…ש[?] איתנהו והאלמנה היא בעלת חוב שבאה לגבות שטר כתובתה מן הבת היורשת אלא[?] –
שנתנו לה חכמי התקנה חצי הנכסים תמורת סני כתובתה והיא מחוסרת גוביינא ושבועת
אלמנה ואם לא תשבע ולא אגבוה נ"ד לא תטול כלום א'כ אמרינן בה המע"ה ותביא ראיה שחלקו
ואם תטול החצי ואם לאו לא תטול כי אם ברביע והבת ג' רבעים דאם לא כן הויה לה האלמנה
כאומר לחברו כל מה שביביתך שלי הוא וכמו שכ...' הראש ז"ל בכלל כ'ב סי' ה' ולכן הדין הוא שתטול
תחילה הבת שהיא מוחזקת חצי הנכסים בחלוקת א...עה שכך היה התקנה יפרעו החובות תחלה
ואח"ך יחלוקו וחלוקת אמה היא מכלל החובות – והחצי השני תטול האלמנה חצי והבת חצי –
הב' בירושה אסה – נמצא שנוטלת הבת ג' רבעים והאלמנה רביע – וההיא דס"ס ר"ן בטח"ע
שהדין עם המקבל משום דכאן נמצאו כאן היו משום דהיורש אינו ודאי יורש מטלטלין אלו ?ין[/?א]
ספק שמא היו בשעת המתנה וכבר זכה בהם המקבל עח" המורש הנותן ובשעת המיתה
שנופלת הירושה ליורש שמא לא נפלה בירושה ליורש שכבר זכה בהם המקבל משעת המתנה
ולא נפלה בירושה ליורש בשעת מותה ולהן דמיא לנ"ד שממ"ן הבת יורשת ודאית כל הנכסים אלה
שצריכה לפרוע מהם חובות אביו[/ה] שהאלמנה היא א' מהם וקיימא לן כבית הלל דשטר העומד
ליגבות לאו כגבוי דמי ובעל חוב מכל ולהבא הוא גובה ומה שהיורש עליו להביא ראיה בדההיא

4828 b
דס"ס כן דהוא מוחזק היינו משום שהוא טוען שמא והמקבל טוען בריד וכמו שכת' סמ"ע
חתימת ידו של יעקב בן מלכא ס"ט
4828 c
שאלה ראובן דר היום בעיר סאלי הוה ובניו והוה קוריטור בבת תגר[/תנר] א' נוצרי בעיר ארבט יעה' וכל משאו ומתנו ועסקו הוה בעיר ארבט
יעה' וכעת תבעו אותו קהל ארבט ישצ' [ישמרו צורו] להיותו פורע עמהם המס באמור לו מאחר שהוה נושה ונותן בעירם בקביעות אף שאינו דר
עמהם ממ' [מאי משמע?/מגיד מישרים/מה מצינו] כיון שהוה נהנה בעירם יפרע עמהם המס ומה אם שהוה קוריטור והעיקר בפורעי המס בנמ[/ע]ני / בעוני המלך ושריו הם
הקוריטורים באופן שמעכבם עליו שלה יהנה בעירם אם לה יפרע עמהם המס וא'כ [אם כן] תבעו אותו הקהל הנז' לפרוע לשכבר עמהם
בכל המסים והארנונואת שכבר נתנו מעת בה ירה' ועד עתה באמור לו שכאשר בה ירה' לאלו הערים שאל על היהודים שנושאים
ונותנים עם התגרים היכן הם דרים ואמרו לו בעיר ארבט ובשבלם הטיל מס על אנשי עיר ארבט ושאל על אנשי עיר סאלי יעה'
ואמרו לו שהם עניים ובשביל כך לה הטיל עליהם כלום באופן שהמלך ירה' לה הטיל מס על אנשי עיר ארבט כ'א [כי אם] בשביל הקוריטור
וא'כ [אם כן] אחר שראובן ה' קוריטור ראוי הוה לפרוע עמהם המס בן להבה בן לשעבר אם יחייפ [יחויב??] בדין ואפי' [אפילו] אם יש צד טעם לפוטרו
מלפרוע בעיר הנז זה היה אם היה נותן מס בעיר סאלי יעה' אבל לפי האמת אינו נותן כלום בעיר סאלי שגם הם אינם נותנים כלום
ליר'ה ומאחר שכן אנו תובעים אותו לפרוע עמנו המס בעיר ארבט יעה' מכל הטענות הנז'ל השיב ראובן על הטענה הא' שטענו[/שמעיו/שמוניו]
שמאחר שהוה נושה ונותן עמהם וה' שכבר פשט המנהג מקדמת דנה זה כתוב שכל מי שהיה דר בעיר סאלי יעה' ונושה ונותן
בעיר ארבט יעה' שלה היה פורע המס כ'א [כי אם] בעיר סאלי שהיה דר בה הוה ובניו וכן להפך וא'כ [אם כן] הקוריטורים שהיו בעיר ארבט והיו[?] דרים[?]
בעיר סאלי היו פורעים המס בעיר סאלי מקום דירתם וכן להפך ועל מה שטענו שהמלך לה הטיל המס על יושב עיר ארבט כ'א
בשביל הקוריטורים לזה השיב שכאשר בה ירה' לעיר ארבט יצאו הרבה יהודים לקבלו מעיר ארבט וכראותו שהם מרובם הטיל עלהם
מס לה בשבל הקוריטורים אלה בשבל שהם מרובם משאכ' [מה שאין כן] בעיר סאלי שלה יצאו[?] לקראתו אלה אותם שהבאו לו מנחה אכ' הם מת… [מתי?]
[מעט??] ואנשי עיר סאלי לה הטיל עליהם אלא מסרם בד שר העיר להיותם נותנים בדו כפי מה שיראה בעיני השר ועל מה שטענו
… [שהוא לא משלם מס למלך כלל] השיב שמאחר שהמלך ירה' מסרם בד שר העיר בה הם נותנים כפר? כל מה שמטיל ??
…[והוא??] ?תן [נותן??] חלקו ?מ?ע?ו [כמפעלו?] עמהם הן רב הן מעט השיב הקהל ישצ' על מה שטען שכבר פשט המנהג שאינם נותנים המס כ"א
במקום שהם דרים ב' שבשעה שהיה אותו המנהג בן ב' הערים היו כולם שותפים במס שהיו נותנים לירה' ולה היה מטיל מס לכל
קהל בפע'ץ אלה סך קצב לשניהם לעיר סאלי ועיר ארבט ומה שהיו עושים אותו מנהג אינו אלה לענין ההערכה שיעריך כ'א אנשי
עירו שהוה דר עמהם ועוד שהמנהג ההוה אינו מנהג קבע ולה נעשה עפ' הדין ואף אם היה מנהג קבע כל מנהגי הקהילות כך הם
כשיר'צ לקיים המנהג יקימוהו וכשירצ לבטלו יבטלוהו וכנגד מה שטען שהוה נותן מס בעיר סאלי לזה השיב הקהל ישץ' שמה
שנותנים אנשי עיר סאלי אינם נותנים לירה' ואינם נותנים כ'א לשר העיר דבר מועט תבלין ושעוה כמו שאנו נותנים אכ' לשר עירנו
חוץ מן המסים הקצבם והארנונואת שאנו נותנים לירה' באופן שאינם נותנים כלום אנשי עיר סאאלי לירה' ואינו מכלל המס מה שאומרים
שנותנים לשר ואין אנו תובעים חו' לכללות קהל סאלי יעה' שאם המלך לה הטיל עליהם מס מה לנו ולהם ואין אנו תובעים כ'א לראובן הנז'
שהוה נהנה בעירנו והוה קוריטור בבת תגר א' והעיקר בפורעי המס הם הקוריטורים ושגם המלך ירה' לה הטיל מס כ'א בשבלם כנז' השיב
ראובן שבאמת כאשר היה מטיל ירה' מס היה מטיל בכללות לעיר סאלי ולעיר ארבט אבל הם היו נותנים כל קהל כפעי'ן ולא היה להם
שותפות זה עם זה לפי שכשהיה מטיל ירה' עליהם המס היה הנגיד מטיל לכל עיר חלקה המגיע לה עיר סאלי בפע'ץ ועיר ארבט
בפני עצמה והן מה שטענו בפנינו אחמ' [הח”מ?] ויען שהרב משי'ח כמו הר' אליעזר דאבלה ?? לה רצה ליאקה לדין זה לסבה ידועה לו
הוזקקנו לשלחו ליד כתר' וכתר' ישיב עליו בדה' [בדרך הכתוב] הטובה עליהם אך בשמים ושכמ'ה [שכרו מן השמים] ומה שהיה ונעשה בפטיא כתבנו וחתמנו בע' [בערבית]
?אדר ש' פלאו'ת [גאו'ן = גדול אתה ועושה נפלאות] לכ'ן [לכן נאמר] פה ארבט יע'ה וק'ם[?]

חתימה ידם בסוף פסק דין של אברהם די-משה-בז? [/רודריגז?] ס"ט ואליהו שמואל ס"ט




פסק דין על ראובן שמתה אשתו בהיותה נשואה לו בשטר כתובה כמנהג המגורשים והניחה לו בת קטנה ממנו וממנה ונשא אישה אחרת ומת הוא ובא האפוטרופוס של הבת לחלק העיזבון בין האלמנה לבת הקטנה ואין חתימה ואין תאריך
(2)
חתימת ידו בסוף פסק של יעקב בן מלכא ס"ט
(3)
חתימה ידם בסוף פסק דין של אברהם די משה בז? ס"ט ואליהו שמואל ס"ט
Traduction de Yéhiel Biton

4828 a ראובן שמתה אשתו בהיותה נשואה לו בשטר כתובה כמנהג המגורשים והניחה לו בת קטנה
שממנו וממנה ונשא אשה אחרת ומת הוא ובאו הפוטרופוס היתומה לחלוק העיזבון עם האלמנה
וטען שעדיין לא חלק האב הנז׳ עם בתו ]את עיזבון אמה המנוחה[ כי היא קטנה ואין דורש
והאלמנה טוענת שמא חלק עם בתו כמנהג ובדי"צ של מראכיש יע״א פסקו להם שהדין עם
האלמנה ויחלוקו בשוה ודימו ]דין[ זה לההיא דסי׳ ק״ד ס״ה דאם לא נתברר בעדים שהנכסים
אלו היו ללוה קודם שלוה משניהם מחזקנן להו כלום ולוה ואח״ך קנה דקיימא לן דיחלוקו וג'
ואני חלקתי עליהם וב״ד של מקנסא וכהה״ר אליעזר די אבילה יצ' חלקו עליהם וכתב קונטריס
גדול על זה וגם אני הארכתי בראיות ברורות }מעל שורת הטקסט הרציף{ ומסקנת דברי דלא דמי
כלל לההיא דלוה ולוה ]ואח״ך קנה[ אפ' כי אוכלא לדנא דהתם הויכוח הוא בין שני המלוים
שאינם מוחזקים בממון שגם נכסי הלוה והלוה המוחזק לא איכפת ליה מי יטלנו בזה או זה
והמלוים שניהם שוים בטענותיהם שאיפשר להם לטעון ולא מבעיא אם לא כתב לראשון דאקני
שהם ודאי שוים מכל צד דהיינו שמא קודם שלוה מהראשון קנה ולקמא משתעבד או שמא סכי
סכי קנה ולבתרא משתעבד כיון דלראשון לא כתב לו דאקני אלא אפי' היכא דכתב לראשון דאקני
דהשתא בין קודם שלוה מראשון קנה או ביני ביני קנה לקמא משתעבד והוה ליה למימר שיטול
דאזכי ראשון ]קמ״ל דאמרי׳ שמא אחר שלוה[ משניהם קנה וחל שעבוד שניהם כאחד לכך אמרינן
דיחלוקו לא כן בנ״ד שהבת היא יורשת ומוחזקת בנכסים וכל היכא דאיתנהו ברשות יורש איתנהו
והאלמנה היא בעלת חוב בעלמא שבאה לגבות שטר כתובתה מן הבת היורשת אלא שנתנו לה
חכמי התקנה חצי הנכסים תמורת סכי כתובתה והיא מחוסרת גוביינא ושבועת אלמנה ואם לא
תשבע ולא הגבוה ב״ד לא תטול כלום, א״כ אמרינן בה המע״ה ותביא ראיה שחלקו ואז תטול
החצי ואם לאו לא תטול כי אם ברביע והבת ג׳ רבעים, דאם לא כן הויא לה האלמנה כאומר
לחברו כל מה שבביתך שלי הוא וכמו שכת' הרא״ש ז״ל בכלל נ״ה סי׳ ה׳ ולכן הדין הוא שתטול
תחילה הבת שהיא מוחזקת חצי הנכסים ]מצד[ חלוקת אמה שכך היא התקנה יפרעו החובות
2
תחלה ואח"ך יחלוקו וחלוקת אמה היא מכלל החובות – והחצי השני תטול האלמנה חצי והבת
חצי – הב׳ בירושת אביה – נמצא שנוטלה הבת ג׳ רבעים והאלמנה רביע – וההיא דטח״מ ס״ס
ר״ן ]וההיא דס"ס ר"ן בטח"ע[ שהדין עם המקבל משום דכאן נמצאו כאן היו משום דהיורש אינו
ודאי יורש מטלטלין אלו אלאא ספק שמא היו בשעת המתנה וכבר זכה בהם המקבל עח' המוריש
הנותן ובשעת המיתה שנופלת הירושה ליורש שמא זכה בהם המקבל משעת המתנה ולא נפלה
בירושה ליורש בשעת מותה ולא דמיא לנ״ד שממ"ן הבת יורשת ודאית כל הנכסים אלה ]/אלא[
שצריכה לפרוע מהם חובות אביה שהאלמנה היא א' מהם וקיימא לן כבית הלל דשטר העומד
ליגבות לאו כגבוי דמי ובעל חוב מכל ולהבא הוא גובה ומה שהיורש עליו להביא ראיה בדההיא
4828 b
דסס״י ר״ן אע״ג שהוא מוחזק היי׳ משום שהוא טוען שמא והמקבל טוען בריא וכמ״ש שם הרב
הסמ״ע יעו״ש ולראיה ח״פ וקיים: ע״ה יעקב בן מלכא ס״ט
Traduction de Sol Azuelos-Atias
Psaqdin
-Jugement réalisé par Yaacov Ben Malka où les rabbins de Salé posent une question à propos d'un conflit concernant Ie R. Eliezer di Avila qui ne veut pas trancher et juger le sujet. La question a été envoyé en 5517. Cette question a donc été envoyé à R. Yaacov Ben Malka.
Signature: Yehouda Shalom Israel (658-35)
Abraham ben Rodriguez (1095-24) N.M-191