DOCUMENT SUR LA MISSION DE RABBI AMRAM BEN DIWAN AU MAROC ET LE CERTIFICAT DE RABBI RAFAËL HASSARFATI ATTESTANT LA VÉRACITÉ DU DOCUMENT.

Amram ben Diwan; Rabbi Hayim Yehuda Gometz Pato, Rabbi Pinhas Mordechai Bagayo. Rabbi Hiya Zeevi

Numéro d'objet:	34210
Date:	1773
Genre:	Feuille volante
Lieu:	Palestine
Sujet:	Actes et documents

Recherche dans "Notes":

Amram ben Diwan (d. 1782, Ouazzane, Morocco) was a venerated 18th-century rabbi whose tomb has become the site of an annual pilgrimage.
Born in Jerusalem, he soon moved to Hebron in 1743 and was sent to Morocco in order to collect donations for the Holy land from the Jewish community there. He took residence in Ouazzane where he taught the Talmud and had many disciples. After 10 years spent in Morocco, Rabbi Amram returned to Hebron and, according to legend, entered the Cave of the Patriarchs disguised as a Muslim because it was forbidden for Jews at the time. Someone recognized him and reported him to the Ottoman Pasha, who ordered his arrest. He was compelled to flee and returned to Morocco, where he was welcomed by the Jewish community of Fes. He is credited with many healing miracles and had at least one son, Rabbi Hayyim ben Diwan. While touring Morocco with his son, he fell ill and died in Ouazzane in 1782.
His burial place in Ouazzane became a pilgrimage site and is regularly visited, particularly by people who invoke him to heal their illness.
Références
1.Issachar Ben-Ami (1998). Saint Veneration Among the Jews in Morocco. Wayne State University Press. p. 298.
2.Simon Bronner (1990). Jewish folklore and ethnology review. American Folklore Society. Jewish Folklore and Ethnology Section. p. 83.
3.Dan Ben-Amos, Dov Noy (2011). Folktales of the Jews: Tales from Arab Lands. Jewish Publication Society. p. 76.

A Shadrut letter signed by the great rabbis of Hevron. Sent to the Gaon Rabbi Eliyahu HaTzarfati of Morocco, sent in the hands of Rabbi Amram ben Divan. In the letter they describe the difficult situation of the city and tell about the Jews who are in prison. As is known, in this delegation he met HaHida in Egypt, and after great worries he sailed for Morocco and died there next to Ouazzane on Tu B'Av 1782. On the letter are signatures from great rabbis of Hevron: Rabbi Aharon Alfandri, the Markevet HaMishnah and Yad Aharon (HaHida praises him a lot in his book). Rabbi Avraham Gedalya (signature erased). Rabbi Hayim Yehuda Gometz Pato, Rabbi Pinhas Mordechai Bagayo. Rabbi Hiya Zeevi. Rabbi Amram ben Divan is mentioned with fear and awe by the Jews of Morocco, he was born in Jerusalem in 1740 and became a student of the revealed and hidden Torah. He settled in Hevron, and in 1763 he was sent as a Shadar to Morocco with an appointment letter signed by Rav Yitzhak Zeev. After he travelled around Morocco and gathered the donations for Hevron, he returned to Israel. After a short time in Israel he left again for a second time in 1773. He stayed more than 8 years, most in Makanes by Rabbi Zecharya Masas. The reason for his stay was the tribal war taking place outside Makanes, though it seems possible his medical situation also prevented him from travelling, as a result of his deep asceticism. He left Fez and then Tangiers in 1782, but died on the way back to Israel and is buried in the cemetery of Asjan next to Lusan. His grave is a pilgrimage site in Morocco. Stories of his miracles abound. The paytan Rav David Hassin, who knew him personally for many years, composed a piyyut in his honor and called it HaHar HATov. This letter appeared in a book of shluchim by Avraham Ya'ari published by Mossad HaRav Kook in Jerusalem, 1951, p. 585. Attached is an official letter on letterhead by Rabbi Refael HaTzarfati, who inherited the letter. The letter underwent professional restoration. Damage to the text through the letter in the center. Generally ok to good condition. Attached is a certificate from Rav Shimon Schwartz, shlita.

אגרת שדרו"ת בחתימת גדולי רבני חברון משנת תקל"ג - 1773. שנשלחה לגאון הגדול הנדיב רבי אליהו הצרפתי ממרוקו בידיו הקדושות והטהורות של איש האלוקים המלומד בניסים רבי עמרם בן דיוואן זיע"א. במכתב מתארים רבני חברון את המצב הקשה של עיר הקודש ומספרים על יהודים קדושים הנתונים בבית האסורים. "חלינו פני החכם השלם סוה"ר כמהר"ר עמרם דיוואן ללכת בשליחותינו למחנה תהילתו ולעמוד..". כפי הידוע בשליחות זו פגש רבי עמרם בן דיוואן זיע"א את החיד"א במצרים ולאחר חששות גדולים הפליג לבסוף למרוקו ונפטר סמוך לעיר וואזן בט"ו מנחם אב תקמ"ב - 1782. ושם מנוחתו כבוד. על מכתב השדרו"ת שלפנינו חתימות גדולי רבני חברון: רבי אהרן אלפנדרי זצוק"ל בעל מרכבת המשנה ויד אהרן (החיד"א הקדוש בספרו שם הגדולים מפליג בשבחו). רבי אברהם גדליה זצוק"ל (חתימה מחוקה). רבי חיים יהודה גומץ פאטו זצוק"ל. רבי פנחס מרדכי באגאיוו זצוק"ל. רבי חייא זאבי זצוק"ל. רבי עמרם בן דיוואן זיע"א ששמו מוזכר ביראה ופחד בפיהם של יהודי מרוקו נולד בירושלים בשנת ת"ק הגה בתורת הנגלה והנסתר ונמנה עם תלמידי ישיבת המקובלים. לאחר מכן התיישב בחברון ובשנת ה'תקכ"ג (1763) נשלח על ידי קהילת חברון כשד"ר למרוקו. בכתב המינוי שלו, עליו חתם ר' יצחק זאבי, הכתירוהו נכבדי חברון בתארים: "החכם השלם, סיני ועוקר הרים". ר' עמרם דיוואן התיישב באסז'ן מיד עם הגיעו למערב הפנימי ופתח בה ישיבה. לאחר שסבב בקהילות ישראל ברחבי מרוקו ואסף את התרומות למען כוללות חברון, שב ר' עמרם דיוואן לארץ ישראל. לאחר שהות קצרה בארץ ישראל יצא ר' עמרם למרוקו בשליחותו השנייה שלפנינו מטעם כוללי חברון בשנת ה'תקל"ג (1773). בשליחות זו שהה למעלה משמונה שנים, רובן במקנס (מאדר ה'תקל"ה ועד א' בכסלו ה'תקמ"א), בביתו של ר' זכרי משאש. סיבת השתהותו במרוקו נבעה ממלחמות השבטים שהתנהלו סביב מקנס, ואולם ייתכן גם שמצבו הבריאותי מנע ממנו את המשך הדרך בגלל הסיגופים החמורים שנטל על עצמו. בד' בתמוז ה'תקמ"ב יצא עם בנו מפאס לעבר נמל טנג'יר, אולם נפטר בדרכו חזרה לארץ ישראל בערב שבת ט"ו באב ה'תקמ"ב ונטמן בבית העלמין של הכפר אסז'ן הסמוך לוזאן. קברו הוא אתר עלייה לרגל המפורסם ביותר במרוקו. סיפורי מופתים וניסים גלוים לאין מספר שגורים בפיהם של יהודי מרוקו והמוסלמים תושבי המקום. בהילולה השנתית על קברו משתתפים מלך מרוקו ופמליתו. הפייטן ר' דוד חסין שהכירו אישית הכרות רבת שנים, חיבר לכבודו פיוט וקינה בשם "ההר הטוב" סמוך מאוד למועד פטירתו עת ביקר בקברו. (מכתב זה הופיע בספר שלוחי ארץ ישראל מאת אברהם יערי בהוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תשי"א עמוד מס' 585 ). מצורף מסמך רשמי על בלנק רשמי מרבי רפאל הצרפתי שירש את המכתב. מכתב השדרו"ת עבר שיקום מקצועי. פגיעה בטקסט לאורך המכתב במרכזו. מצב כללי בינוני טוב. מצורף אישור מהרב שמעון שווארץ שליט"א