SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24475
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

..... דחוזר בו ליקח אותו לנפשו וגדולה מזו וכו' וסיים שם הסמ"ע וז"ל אבל במתנת שכ"מ בכולה דלא מהני בה קניים וגם מסירה נמי לא מהני ואפי' תפס המקבל והוליכה לשקו אין תפיסתו כלום אם לא שהשכיב מרע מסרו לידו בתורת זכייה גמורה שיזכה בה מיד ובכי האי גוונא איירי נמי בסי' קכ"ד עכ"ל הסמ"ע הצריך ומדברי הרב הסמ"ע הללו אין שום סתירה למה שכתבנו בשם מהר"ם והמרדכי דשקולים הם ויבואו שניהם דהיינו שמהר"ם עסיק בהיכא שטוענת מקבלת המתנה שהנותנת התפיסה אותה במתנה שנתנה לה מחיים ולהכי פסק מהר"ם שאפ"ה אם המתנה היא מתנת מצווה מ"מ יכולים היורשים להוציא מידה ואפי' אם היא טוענת שהנותנת התפיסה אותה מחיים ביען דקי"ל שהיורש הוא המוחזק והמקבל נקרא מוציא וכמו שכתבנו אבל הסמ"ע מיירי בהיכא שהנותן התפיסו בדבר שניתן לו בתורת זיכוי גמור שיוליכנו המקבל לביתו בהא ודאי אינו יכול לחזור ליתנו לאחר ואינו יכול לחזור רק אם עמד מחוליו ולפי דברינו אלה הסמ"ע הוציא חילוק זה מדברי מהר"ם שכתבנו ומלשון הרמב"ם שהביא הטור בסי' קכ"ה והוא בשכיב מרע שאמר הולך מנה זה לפלוני ומסרו ביד אותו פלוני שפסק שם מהר"ם שאינו יכול לחזור וליתנו לאחר אפי' אם עדיין לא הגיע ליד המקבל ודווקא אם עמד הוא שחוזר שאדעתא דהכי לא נתן וממילא דברי הסמ"ע מקורם מלשון מהר"ם והרמ"ה דהיינו שאם הנותן התפיסו בתורת זיכוי גמור כדי שיוליך הדבר הניתן לביתו אינו יכול לחזור וליתנו אם לא שעמד דיכול לחזור ולקנות לקחת אותה מתנה לעצמו ודו"ק
באופן דהאי כללא דאמור רבנן בש"ס שכל היכא שאם עמד חוזר שהוא הדין בחוליו נמי יכול לחזור וליתנו לאחר אינו כלל לכל הפרטים לכל הפוסקים שהרי לס' הרמ"ה שהביא הטור בסי' קכ"ה מבורר דדווקא אם עמד הוא שחוזר אבל בחוליו אינו יכול לחזור וליתנו לאחר והטעם כיון שהוציא הממון מתחת ידו וא"ל הולך מנה לפלוני והולך הוי כזכי דעת הנותן הוא שיקנהו מיד ולא עד אחר מיתה כמ"ש הרב"י סי' קכ"ה והריב"ש סי' שמ"ו והבאה"ט ס"ק כ"ז הנה לפנינו שלדעת מרן בסי' קכ"ה בהיכא שהוציא הממון מתחת ידו אינו יכול לחזור רק אם עמד ונתרפא דווקא דאז יכול לחזור אפי' כבר הגיעה המתנה ליד המקבל כמ"ש מר"ן סי' קכ"ה ס' ט' יעו"ש
ולכאורה יש להרגיש על סברת הרמ"ה זאת שכתב שיש חילוק בין אם עמד ונתרפא להיכא שחזר בחוליו ורצה ליתן לאחר שטעם זה הדבר לא זכינו להבינו שאם נאמר דהולך כזכי דמי ומאחר שהוציא הממון הנותן יכול לחזור ואם נאמר דלא חשיב הולך כזכי ולא חשיב כאילו הקנה לו מאותה שעה אם כן אף בחוליו יש בידו רשות לחזור שהרי לא הקנה לו מאותה שעה רק מחשש שמא ימות דווקא ואם כן אין כאן קניין ועיין תשו' הרשב"א שהביא הבאה"ט סי' קכ"ה ס"ק כ"ט ועיין מזה להרב משד"ר שנרגש מזה וצל"ת
באופן שעלה בידינו שאפי' אם א"ל הולך דהוי כזכי או אפי' התפיסו בתורת זיכוי גמור כדי שיוליכו המקבל לביתו לחלוטין אפ"ה אם עמד חוזר אפי' אם הגיעה המתנה ליד המקבל אבל ליתנה לאחר אינו יכול לחזור ואם כן בנדון דידן שלא התפיסה הבעל לאשה הנז' בתורת זיכוי גמור ולא מסר בידה המטלטלין כדי