SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24472
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

והביא ראיה מן הגמרא הרי לפנינו דלא אמרינן דכיון שכתוב דלא כאס' אמרינן דלא היה שם אסמכתא ביען דהא חזינן דאסמכתא היא ואם כן הכי נמי דכוותה שכיון שלא נעשה כתי' חז"ל לא משנינן מה שכתוב בשטר ומה גם אם בנדון שנשאל עליו הרא"ש היה ככל נוסחי שטרות שכתוב בהם גם כן ככל תי' חז"ל ואעפ"י כן לא חש לומר שיפרע הקנס ההוא עפ"י הדין וה"ה לנדון דידן והטעם הוא דלא מהני לישנא של תיקון חז"ל אלא לתקן לישנא כי ההיא דהר' ברוך שנכתב כח הפירות ושייך בה לפרש הקרקע שיש בו כח להוציא הפירות דהיינו קרקע לפירותיו אבל בנ"ד וכו' דלשון תי' חז"ל לא מהני רק לתיקון לשון בעלמא דהיינו שיכול לסבול ב' הפירושים אבל אם הלשון הוא משונה להפך מאי מהני ביה תיבת לשון חז"ל או תיבת באו"ה כפה"ד שהרי הוא סותר הקודם ולא מהני אלא בלשון השקול ואינו מוכרע עיין בס' הפסקים ד' ע"ב וע"ג של הרב תנא דבי אליהו זלה"ה וז"ל הרב אלשיך דכולי האי לא מתקנינן בלשון השטר שהם שני שינויים גדולים מעיקר השטר אלא אדרבא נאמר שהרי לפנינו לא נעשה כתיקון חז"ל ומה לנו אם יאמר שנעשה והראיה מלשון הרא"ש וכו' וסיים ואם כן הכי נמי דכוותה דכיון שחזינן שלא נעשה כתי' חז"ל לא משנינן מאי דכתוב בפירוש ומה גם אם בשטר שנשאל עליו הרא"ש היה ככל המון נוסחי שטרות שכתוב בהם גם כן כתי' חז"ל ואעפ"י כן לא וכו' והטעם דלא מהני לישנא דכתחז"ל רק לתקוני לישנא וכו' דלכול האי לא מהני לישנא דכתחז"ל שאינו תיקון לשון בעלמא רק שינוי בעיקר השטר והוא ברור לרואי השמש יעו"ש
ולפי זה הרוחנו שאף שנצדד ונאמר שהמתנה הזאת מקריא מתנת בריא מ"מ הרי הלשון שלה לא בא מתוקן וכ"ש לצד שכתבנו שהיא מתנת מצוה מחמת מיתה דהוי נדון דידן דומה ממש לנדון שנשאל עליו מהרש"ך שכתב שם הרב
והגם שמדברי מהרש"ך מוכח דבעינן שתהיה הצוואה בעת נסיעתו לדרך ממש וכמ"ש הרב כנה"ג משם מוהרש"ך מ"מ כבר כתבנו דלאו דווקא באותה שעה ממש אלא כל שהתחיל ליכנס בלבו פחד הדרכים ממ"מ קרינן ליה ומה גם לפי מה שכתבנו בשם מוהריט"ץ שהכריע שאם הזכיר בדבריו אותו היוצא בשיירה לשון המיתה לכו"ע ממ"מ חשיב וגם מוהריב"ל ומוהרש"ך יודו יעו"ש בד"ק ואם כן בנ"ד הרי ראינו שהמצוה הזכיר ענייני המיתה שאמר אני זקנתי ושבתי ואם יארע שום דבר קודם חזרתי ותליה ואם כן זכינו שלפי דברי הרב מוהריט"ץ דין מצוה מחמת מיתה חשיב וכבר הלכה ברורה ומוסכמת היא שאפי' אם יש ספק בעניין הדין של המתנה היורש הוא המוחזק שהוא היורש מדבר תורה ויד המקבל המתנה בתחתונה ועליו מוטל להביא הראיה כדי להוציא הממון מחזקת היורשים אלא שראינו גם כן תשו' להרדב"ז בסי' קע"ז והביאה הרב משד"ר שמוכח מדבריו שלשון זה של המצווה הנז' לא חשיב כאילו פירש בהדייא ענייני המיתה וז"ל שאפי' לדעת הרמב"ם והרי"ף דס"ל דהיוצא לשיירה חשיב ממ"מ היינו דווקא במפרס לים הגדול או בשיירה למדברות שהם קרובים אל