SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24470
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

..... מקצת ושייר יותר מכדי פרנסתו והיה העניין בקניין ובזיכוי אפ"ה יכול לחזור בין ליתן אותה מתנה לאחר בין שתחזור אליומ ואין קיום למצוה מחמת מיתה רק אם מת תכף לצוואתו דהשתא דבריו ככתובין וכמסורין דמו הא אם עמד אומ ניצול דבריו בטלים כמ"ש הרב הלבוש בהדייא ובמצוה מחמת מיתה אפי' אם ציוה ואמר שאפי' אתרפא ואחיה ואעמוד מחולי לא אחזור מצוואתי עם כל זה יכול לחזור והילך לשון הר"ן שהטעם הוא משום יראת המיתה וכל שניצול כל דבריו בטלים הם מעצמם ואפי' בהולך להשתקע שהגיע למחוז חפצו ניצול קרינן ביה ומתנתו בטלה ועיין להרב משד"ר ד קפ"ה ע"ד ועיין להרב בתי כהונה סי' ך' שאם הגיע לעירו בריא אולם הוה ליה כעמד ונתרפא ונתבטלה מתנתו יעו"ש בהרב משד"ר דף קצ"ה ע"א ובדף קפ"ה ע"ד
ועל הספק השלישי שנסתפק השואל אי בעינן בשעה שיוצא לדרך ממש או אפי' קודם קצת הנה הרואה בתשו' מהרש"ך בח"ב סי' קס"ה יטעה מדבריו דבעינן בשעת יציאתו מן העיר ממש כמ"ש הרב כנה"ג סי' ר"ן בשם מר"ן האומנם הסברא מסכמת שכל שהוא עסוק יום או יומים בעניין ההליכה הוי ליה טרוד וחשיב כמצוה מחמת מיתה וכן מצינו שכתב בהדייא הרב שמריה קטאריוס הביא דבריו הרב משד"ר בדף קפ"ב וכזאת מצינו למוהריט"ץ סי' ל"ב שנכנס בחקירה זו ועיין להרב משד"ר ד' קצ"ח ע"א וע"כ שהביא הרב הנז' בשם מור אביו ז"ל שכיון שרוצה לנסוע דינו כמ"מ דמאי שנא כיון דמכח חשש המיתה הוא דמקני אם כן אפי' מקודם קצת וכו' ומהריט"ץ תמה על דברי מוהריב"ל וז"ל הצריך ואין לומר דדווקא ביוצא בשיירה אמרו שהתחיל לשים לדרך פעמיו וכו' דליתא חדא דלא בעינן ממש על אם הדרך אלא וכו' דאם תפס הדרך לא בעינן שיאמר וכו' אומנם אם יום או יומים קודם צריך שיאמר שבשביל כך הוא מצווה עכ"ל הנה לפניך לדעת הרב דלא בעינן באותה שעה אלא כל שפירש בדבריו שמחמת כן הוא נותן אף אם יום או יומים קודם לית לן בה ומשמע דדווקא יום או יומיםמ הא יותר לא מהני פירוש דבריו הנה לדברי הרב מוהריט"ץ והרב אביו ז"ל הרב משד"ר והרב שמריה כולהו ס"ל דלא בעינן באותה שעה שהוא על אם הדרך והרב מוהריט"ץ חילק ונראה מדבריו שגם מוהריב"ל יודה בהיכא שאמר מקודם שמחשש מיתה ועוד בה בנ"ד נראה פשוט דכו"ע יודו מטעם דאין כאן שום שהות כלל רק בלילה שלמחר נסע ועינינו הרואות שבלילה שלמחר האדם הולך לדרכים אותה הלילה הוא בהול וטרוד הרבה ועוד בה שהזכיר המצוה הנז' חשש מיתה באומרו ואני זקנתי ושבתי ודו"ק
ועל הספק הרביעי אי חזרה במקצת במצוה מחמת מיתה הוייא חזרה בכל הנה זאת חקרנוה פשוטה לפניה דחזרה במקצת הוייא חזרה בכולה ומלבד שהדבר מוכרע מעצמו ואתייא בק"ו מדין מתנת שכיב מרע מ"מ מצינו הדבר מפורש להדייא בדברי הרב כנה"ג סי' ר"ן אות ס"ז שעלה ונסתפק בספק זה ופשיט ליה הרב בפשיטות גדול מדברי מור"ם סי' י"ב ומוהרש"ך בח"ב סי' קס"א כמו שהביא דבריו באורך הרב משד"ר ד' קפ"א דרשו מעל ספר ה' וקראו והם דברים פשוטים וכן כתב הרב הראד"ב סי' קצ"ח והרב כנה"ג בסי' ר"ן
ועל הספק האחרון דהיינו שלצד שנאמר אם היא מתנת בריא וכו' או אם היא מתנת ממ"מ מ"מ אכתי נחקור אם דברי הצוואה באו מתוקנים כתיקון המועיל לדברי חז"ל הנה לדעתי לשון הצוואה הנז' אין בו ממש ביען שנכתבה בזה"ל שנתן מהיום ולשעה אחת קודם מיתה וכל מי שחלק לו השם בבינה ישפוט בצדק שלשון זה אין בו ממש שהרי לא נתןמ לאשתו המצווה הנז' כי אם מהיום עד שעה אחת קודם מיתה שאדם ולא עוד