SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24465
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

דהיינו שנניח מונח זה שבסיון תר"ד הפרידו ערובתם וסיפרו עניין זה שניהם למסעוד הנז' ובסוכות תר"ה ג"כ חזר הרש"פ והתרה בו פעם ב' בהדייא ואח"ז נשתתפו האם נאמר שאותה התראה קדשה לשעתה וקדשה לעת"ל או נאמר אחר שעשו שותפות מחדש פנים חדשות באו לכאן ואותה ההתראה אזלא לה
גם ע"ז יש להשיב דאכתי פטור הרש"פ שאין למסעוד הנז' טענת בריא עליו דעניין ידע וכי הוא טוען שכך הודה לו הרש"פ בהדיא או היה העניין בפניו כל עיקר טענתו הוא ממה שראה בנוסח האגרות ולפי דעתו כך הוא הפרוש של האגרת ולא מיקרי טענת בריא דאפי' בטוענו ע"פ העד קי"ל דאם לא הביא העד לפני ב"ד אפילו אם הוא טוענו בריא שקים לי שכך וכך אתה חייב לי לא מקריא אלא טענת ספק וכמו שפסק מר"ן ז"ל ומור"ם בש"ע יעו"ש וכ"ש וק"ו בנד"ז שאין הכרח לפרש כך והרי הנתבע מפרש דבריו אחת לאחת בדרך ישר באופן שאינו שותף ויש פנים לשני הפרושים ועוד בה עינינו הרואות דלא שדי איניש זוזי רק אחר שמכיר היטב שהם במקום המשתמר או מצד הלזה או מצד שותפו שהוא ערב ובנדון זה ראינו שהרש"פ חשש לעצמו הרבה והתרה פעמים שלש במסעוד הנז' לבלתי יקיף בלתי כתב ידו דווקא ואיך בסוף לא שאל לו מסעוד הנז' אם חזר מהתראתו או לא וסמך בדעתו על אגרת שהיא כחזון הסתום שהוא שותף עמו ולא זו בלבד אפי' אם ימצא שהוא שותף הרי הוא ג"ד בפה מלא שלא יכנס בערבות כלל זאת ועוד אם נאמר שעל סמך אמונת הרש"פ הנז' הקיף מסעוד הנז' לשלמה הנז' לא יש לו ידיעה שהם שותפים כ"א עפ"י כתביהם שהיו שולחים ואם כן לפ"ז הפעם הא' שהקיף קודם ראותו אפי' כתב א' על מי סמך להקיף וזה לצד שנאמר במציאות שהקיף קודם הגעת האגרת הא'
ועוד בה יש לחקור מה היה בדעת מסעוד הנז' בשעת ההתראה אם לדעתו היו באותו זמן עדיין שותפים ומה שאמרו לו שהפרידו ערובתם הוא שקר נמצא לפ"ז הרי התרה בו אפילו בהיותו עדיין משותף עם שלמה לא יקיף לו כלום ואם נאמר שידע בטיב שהם הפרידו ערובתם אין שום טעם וריח להתראה זו דאטו בשופטני עסקינן שיתרה בו שאם הקיף לאדם דעלמא שאינו באחריותו דבר זה אין לו שחר הא אין עלינו לומר אלא או שעדיין היו שותפין או אפילו יחזרו לחדש שותפות אחרת שלא יקיף כלום ביד שלמה הנז'
ולדעתנו נר' דההתראה זו קדשה לשעתה וקדשה וכו' כל עוד שלא חזר בפרוש הרש"פ ופירש שיחותיו בהדיא שהוא ערב בעד חברו דדיבור דווקא הוא דמבטל דיבור אבל מחשבה מבטלת התראה לא מצינו