SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24463
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

.... כמאן דליתיה ויש בזה אומדנא דמוכח דאומדנא בזה מועילה אפילו נגד יתומים כמ"ש הרב כנסה"ג בסי' ט"ו הגה"ט בסי' ט"ו יע"ש ויש לי חבילות של ראיות על זה הנה הנם כתובים קצת מהם בקונרטרסי ולא עצרתי כח לכתוב כאשר עם לבבי עד שיבא לידינו השטר של פיסול העדים ואשיבה ידי יד כהה לכתוב בעזר משדי ויהיו דברינו אלא להלכה והעיקר הוא תלוי בחכמי העיר כי עמהם בדבר המשפט והמה בחכמתם יבחנו הדברים בשורשן אם האמת הוא שבטעות נתחייב ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות וציי"מ וימ"ן ב"ה הקטון איש מכאובות רפה רפש יתיב כתב בנח"ר לרוב החולשה וחתום הרב עט"ר נר"ו יאיר כי"ר
ועיין להרב המבי"ט ומהרי"א הביא דבריהם יד אהרן בסי' קי"ח אות סמך דשטר כתובה שכתוב בו שיחזיר הנדונייה ליורשה שתחזור לנותן שנתן לה הנדונייה דתלינן בטעות דאיכא אומדנא דמוכח דבטעות נכתבה כן כתב המבי"ט בח"ג סי' קע"ז ועיין להרב פמ"א ח"ב סי' מ"ה ועיין להרב יד אהרן סי' הנז' אות נ"ט ואות ס"א שישב דעת מוהריב"ל עם סברת הרב המבי"ט דהיינו היכא שיורשי האשה הם זרים לנותן בזה ודאי אומדנא דמוכח דבטעות נכתבה דאיך יתכן שיחזיר ההשבון לזרים ואז ודאי איכא למימר שיחזירו הנכסים למי שנתנם אבל אם יורשי האשה אינם זרים לנותן וכ"ש אם הם בניו אז יש לומר דרצה ומחל ההשבון ועיין בית דוד באה"ע סי' ע"ה ועיין יד אהרן באורך סי' הנז' ועיין מזה להרב ט"ז סי' קי"ח אות ס"ד פרח מט"א בח"ב סי' מ"ד
ועיין בהרשב"ש סי' של"ט שהעלה שכל דבר שהאדם טועה בו במחשבתו נקרא אונס וכמו שאמרו בשבוי לכך אנסך כדאיתא פרק שבועת שתים וכן אם הטעוהו אחרים נקרא אונס כההיא דאיתא בהאשה רבה גבי אשה שאמרו לה עדים שמת בעלה ועמדה ונשאת דאמרינן התם דאנוסה היא וכבר קי"ל דכל חרם אעפ"י שהוא מן התורה אם הוא בטעות אינו כלום כמ"ש הרשב"ש ד' נ"ט ע"ב בסוף הדף יעו"ש בד"ק
ועיין להרב בעי חיי בח"א ד' רנ"ה ע"ג משם מוהר"י הלוי בסי' ס"ו שכתב דכל מקום שאדם נאמן לומר שטעה בדין אפילו במקום שבועה מצי למיטען הכי וכן כתב מהרש"ך בח"ג סי' מ"ו ומוהרי"ט ח"א סי' קכ"ח ומהרח"ש סי' כ"ו ועיין מהר"י קולון שורש ך' והרשד"ם בחו"מ סי' קי"ז דכל שהדעת טועה בכך יכול לטעון שטעה בדין ומהר"מ אלשיך סי' י"ד וסיים עוד וז"ל ואם טעה בדין בפלוגתא דרבוואתה הא ודאי פשיטא דנאמן לו' שטעה בדין וחשב שאין חולק יעו"ש בדף הנז' ועיין להרב תוקפו של יוסף בח"ה ד' כ"א ע"א וז"ל הרי להדיא דעת מר"ן דאף שלא פירש בשעת השבועה אם יש הוכחה וג"ד שהעניין נעשה בשבילם דחשיב כמפרש בשעת השבועה יעו"ש ואפי' בטעות דלהבא ולאו דווקא לשעבר יעו"ש ד' הנז' ע"כ ועיין ביו"ד סי' רכ"ח סי' מ"ה בעניין אדם שנשבע לישא פ' בזמן פ' ובתוך הזמן קלקל המשודך מעשיו או הערה אחות המשודך יעו"ש ועיין מהרי"ט בח"ב סי' ז"ך ביורה דעה ועיין תוקפו של יוסף בח"א ד' כ"ג ע"א