SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24462
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

הרשב"א ז"ל וכ"ש היכא דכתבו העדים בזה"ל ופיסל העדים לדעת הרשב"א ז"ל.... פיסלם ונהגו הסופרים לכתוב בזה"ל בשעת החיוב שבטל המודעות לדעת הרשב"א ז"ל כאילו קבל עליו סברת הרשב"א כנגד כל הפוסקים והו"ל כמו דור לי בחיי ראשך והפטר מן השבועה דהרי סבר וקבל וכן כתב הרב גו"ר בהדייא והביא דבריו הרב משד"ר דקס"ד להלכה ולפי מה שהוכחנו דהרדב"ז פסק בפשיטות כס' הרשב"א ז"ל ממילא יצא לנו דאחר הפיסול אפילו אם יבואו שני עדים ויעידו לזכותו לא יועילו ולא יצילו דהרי כבר פיסלם וכמאן דליתנהו דמי והם הם דברי הרדב"ז שהביא הרב כנסה"ג בסי' י"ב אות מ' ומ"א וז"ל פיסל כל העדים שיבואו עליו מה שעשה עשוי יע"ש ומעתה החילוק שחילקו חכמי מראקס י"ץ דלא דבר הרב רק בהיכא דלא מצא רק עד אחד דווקא דאכתי יש עליו חיוב חרם אבל אם מצא שני עדים לזכותו לא מהני פיסול העדים עכ"ל דברים הללו אין להם קיום כלל דהרי כבר מבורר אצלינו דהרדב"ז העיד שכל גאוני עולם פסקו כהרשב"א ואם כן הוא אפילו אם יבואו אח"כ ק' עדים לא יועילו ולא יצילו שכבר פיסלם עליו כמפורש בד"ק סי' ק"פ בהדייא והרב הנז' שהזכיר עד אחד בדבריו הוא משום שכך היה המעשה שנשאל עליו אבל לפי האמת אפילו אם יבואו ק' עדים אחר שפיסלם לא יועילו כלל וזה פשוט למי שראה דברי הרב בשורשן הלא הם כתובים בחלק ד' והם דברים כתובים בחלק ד' והרב כנסה"ג ציין לחלק ראשון אבל בדפוס שבידינו הם בחלק ד' והם דברים פשוטים למודה על האמת ודברי החכמים בזה שלא בדקדוק וגם הראיה שהביא מההיא דאין לי עדים יש מקום לדחותה בקל דהתם לא פיסל העדים בהדייא רק אמר בזה"ל אין לי עדים ויכול הוא לפרש דבריו למחר שכוונתו היתה שאין לו עדים מצויים ומזומנים לפניו כדי שיעידו לזכותו וכמ"ש שם מר"ן יע"ש וממילא אם מצא אח"כ עדים סותר את הדין שהרי לא פיסל אותם וכן נמי לא אמר בהדייא בזה"ל שמעולם לא נזדמנו שום עדים בעסק זה כלל רק סתם דבריו ואמר אין לי עדים ויכול הוא לפרשם דכוונתו היתה שאין לו מצויים כעת לפניו אבל בהיכא דפיסלם כנ"ד אי נמי אם פרש שיחותיו בהדייא שמעולם לא היה הדבר כי אם בינו ובין חברו בצינעא ומעולם לא היה עמהם שום נברא מצוי בזה ודאי דאיבד זכותו ודי בזה כמ"ש מר"ן שם וז"ל לפיכך אם פרש ואמר אין לי עדים כלל וכו' אינו יכול לסתור ופיסול העדים הוי כאילו אמר אין לי עדים כלל ודו"ק באופן שאם לחכמי העיר נתברר באומדנא דמוכח שהחיוב שנתחייב נמשל הוא בטעות גדולה וכמ"ש בדבריהם נראה דהחיוב בטל הגם דפיסל העדים מצד שהוא מוחזק וכמש"ל ועיין להרב פחד יצחק אות מים דף ר"ז אות ז"ך שהביא משם הרב מהרש"ך דדווקא בהיכא להוציא בעינן אונס ניכר ומודעא רבה אבל להחזיק לא בעינן חיזוק אונס גדול ומסירת מודעא יע"ש בד"ק והכי נמי לעניין הטעות אפילו אם לא היתה הטעות גלויה לכל וכ"ש בטעות כנדון דידן ומצינו לחכמי העיר יש"ץ שפטרו לנמואל הנז' מסך החיוב הנז' מחמת הטעות ואפע"פ שפיסל העדים שיעידו לזכותו נמואל הנז' מחמת שלשון הפיסול כך הוא שלא פיסלם לעניין הפיטור רק כתוב בזה"ל ופיסל כל העדים שיש ביד אחד מהם סך כו"כ אבל הפיטור מילתא אחריתי ולזה לא פיסלם על זה אנחנו אומרים שיש מקום לצדד ולהאריך בפרט עד שיגיע לידינו תורף שטר הפיסול בעצמו והעיקר הוא הטעם מצד הטעות כי כבר כתב מוהריק"ש בסי' י"ב שאפילו אם כתוב בשטר המחילה וכל טעותא דמתגלי ליה בתר השתא וכל טעות חשבון וכו' אפ"ה אם אח"כ נתברר שיש טעות חוזר עד שיפרע כמה הוא מוחל יע"ש בסי' י"ב וכן כתב הרב באר מים חיים בליקוטים וכן כתב הרב זכו"ל משם הרב מוהרש"ך ז"ל דאם השותפים עשו טהרת חשבון ביניהם ונתפרדו ושוב של השותף מחברו איזה תביעות ממנו מצד השותפות כיון שלא תבעו בשעת טהרת החשבון נראה שמחל בני אהרן סי' ק"ו שהאריך בזה שם הרב יע"ש באופן שמצד הטעות זכה בדינו ומכל הנז' ועיין להרב כנסה"ג סי' מ"ט בהגב"י אות י"ד שכתב שנאמן אדם לומר שטעה בדין ושכח ואפילו ת"ח דגמיר וסביר יע"ש ומשם ק"ו לנ"ד וכ"ש לפי מה שכתבו העדים שהבדי"ץ אמרו לו בפה מלא שלא ימתין לו ולא יעשה לו שום זמן מאחר שיעקב וחוץ לדרכו ואינו יכול להכריחו לקבוע לו זמן דפשוט הדבר שאין לך טעות יותר מזה שהחכם סתם את הפתח בפנינו ובשביל כך עמד ונתחייב בסך מרובה כי ראה שאין לו שום מנוס ומפלט