SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24461
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

נדרשנו להשיב מפני הכבוד עשה דכבוד תורה דעדיף ע"ע השאלה שבאה אלינו מעיר מראקיס יע"א ותוכן העניין הוא שראובן בהיותו מוטל על ערש דווי בחוליו שמענו שנלב"ע וחלי"ש אמר בפני עדים שהשטר שהוא כתוב לזכותו נגד שמעון מסך ב' אלפים מתקאלים הרי הוא פרוע שכבר נפרע בו ובשביל שהשטר לא מצוי בעיר המודה בשעת ההודאה לכן ציוה לסופר הרגיל עמו לכתוב אגרת אחת לנמואל בנו שישלח לידו השטר ולמוכרו ביד הלוה כדי לקורעו או ימסור השטר ליד אהובו של שמעון שהוא קבוע עם נמואל הנז' בעיר שדר בה נמואל וזאת ההודאה שהודה ראובן היא ע"י השתדלות שמעון ביען ששמעון בראותו שראובן חולה והכביד עליו החולי הלך אצל לוי הסופר של שמעון ופייסו כדי שידבר עם שמעון על רזא דנא והלך ראובן הנז' והסופר של שמעון ועד שני עמם אצל ראובן ובו בפרק א"ל לשמעון בזה"ל מות ולחייא בין ידין אלאה אשר על כן תודה על האמת ועל זה השיב ראובן ואמר לסופר שלו שיכתוב אגרת לבנו כדי שישלח השטר ליד ראובן לקיים בו מצוותמ קריעה או ימסור אותו ליד אהובו של ראובן שיקבל אותו מיד בן ראובן
ע"ע ראובן שהיה חייב לשמעון סך מה בשטרות ובאורך הזמן פרע ראובן הסך שחייב לשמעון ולא איתדר ליה לקבל השטר ואדביני ביני חלה שמעון ונפל למשכב ובראותו ראובן ששמעון חלה וגבר עליו החולי פחד הרבה מן השטרות מה עשה הלך אצל לוי שהוא סופר הרגיל וקבוע עם שמעון לפנקס לו כל עסקי משאו ומתנו ופייסו שידבר עם שמעון עד שיודה שהשטרות פרועים ואז א"ל לוי שילך להשתדל לטרוח ולהזדמן שיהיה מצוי עמהם עם שמעון על רזא דנא ומה שיודה ביניהם שמעון יעידו בו וכשנכנסו אצל שמעון זה הסופר והעד שני וראובן אז אמר ראובן לשמעון בזה"ל תעארף באיין לחיא ולמות בין ידין אלאה ולדאבא תכון מודה לי בפני עדים על השטרות ואז השיבו שמעון שהשטר של סך אלפים מתקאלים שהוא כתוב לזכותו נגד ראובן הרי הוא פרוע ובשביל שהשטר הוא טעון אצל בנו של שמעון בעיר שהוא מצוי בנו של שמעון לכן ציוה שמעון לסופר שלו שיכתוב אגרת אחת לנמואל בנו שתכף ישלח השטר ע"י ציר אמונים ליד ראובן כדי לקורעו וקאל בזה"ל ראה סי מא נסא כי כבר נפרע ובמשך הזמן שהלכה האגרת ועודה בדרך בא נמואל בנו של שמעון וחזר עוד פעם שנית וא"ל לשמעון ג"כ בלשון שא"ל בפעם הא' והשיבו שמעון כתשובתו שהשיב בפעם הא' אז אמר לו ראובן למה נצטרך לכתוב לנמואל כדי שישלח השטר ע"י ציר אמונים וואס באקי תתסאל פיהן סי הרי יש תיקון אחר שתכתוב לבנך שימסור השטר ליד אהובי שהוא מצוי בעיר נמואל ו.. יקבל השטר מיד בנך כ"ז העידו ב' עדים אח"ז הלך אדם אחד אצל שמעון א"ל שעשה ... ראובן בכל השטרות והתביעות שהיו לך כנגדו