SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24455
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

ומוכרחים אנו בעל כורחנו לומר שמר"ן ז"ל סמך על מה שכתב בדיני התנאי במקומן ולאו כרוכלא לחשיב וליזיל בכל מקום שיזכיר איזה תנאי שיכתוב משפטם התנאים וכדכתיבנא ומעתה אף אנן נמי דלעולם אימא לך דגם באומר על מנת אפשר לומר דלדעת מר"ן בעינן משפטי התנאים רק שקיצר באותם מקומות שלא הזכיר כל משפטי וסמך על מה שביאר לנו בדיני התנאי וממילא אין שום ראיה לא מסי' קי"א ולא מסי' ר"ז ולא מהלכות גיטין רק מסי' רמ"א וכבר ישבנו גם זה לעניות דעתינו וכמו שכתבנו מילתא בטעמא וכמו שכן העלה הרב החביב כדברי מר"ן שהוא סובר דלא בעינן בע"מ משפטי התנאים וכמו שכתבנו למעלה באופן שדברי חו"ר מכנאס בזה אין להם קיום ועיין עוד בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' פ"ג שמבואר שם דהאומר על תנאי לא דמי לאומר על מנת ודו"ק
ומעתה נתנה ראש להשיב על תשובת יצחק הנז' בתשובתו על טענת אחיו שהשיב שהוא לא ידע הנה טענה זאת אין לה שחר דעם היות שהאמת הוא שהוא לא ידע וטעה בזה דזה פשוט שבשוגג עשה במתנתו זאת דאטו בשופטני עסקינן שאדם בר דעת ינקוב עין ימינו הא ודאי אין בן אדם מוחזק לזה אשר לפי דעתי מטעם עורמה זו לבד ראוי לבטל המתנה הזאת שנתן יצחק לאחיו שזאת עורמה גדולה ששלם לו רעה תחת טובה ושארית ישראל לא יעשו כגון דא. ובטעות עשה במתנה שנתן לאחיו שעשה לדעתו טובה ויצא לו מזה כמה ערעורים אבל מה נעשה לו הוא נתן אצבע בין שיניו ורשאי אדם לחבול בעצמו תנן ועליו נאמר אולת אדם תסלף דרכו הן אמת שאילולי טען שטעה באיזה דין נוכל לזכותו בטענתו דלאו כו"ע דינא גמירי ואפשר לו' שטעה בהיכא דאיכא רגלים לדבר וכמ"ש הרב כנה"ג בסי' ע"ט בהגהות ב"י אות י"ד שכתב שם דנאמן אדם לומר שטעה בדין ושכח שאפי' ת"ח דגמיר וסביר ועיין בדברי מהרש"ך ח"ב שאלה קע"ב וז"ל אין זה דבר זר ששכחתי כי כמה גדולים שאני לערכם כערך הנמלה אל הגמל שר של שכחה גבר עליהם יעו"ש לא כן בנ"ד שלא טעה בדין ואיהו דאפסיד אנפשיה ודו"ק והוא עשה מי ישלם לי
אתאן לטעם השני שכתב החכם הפוסק י"ץ שכתב שיצחק הנז' לא נתן לאחיו רק הפירות דווקא ואייתי בידיה סייעתא מלשון השטר שכתב בשטר בזה"ל ונתן מהזכות שיש לו להר"א אחיו ולא כתב סתם ונתן להר"א אחיו וכו' ומזה הלשון מוכח דהזכות שיש לומ הוא שנתן ואין זה בטול תנאי ונדחק בו הרבה אלא שמצד שראה שהחכם הסופר ספרא דווקנא והוא ידע בתנאי הראשון ואיך יכתוב קול ושוברו עמו סמוכים יחד ועל זה נשתדל לדונו לכף זכות וכאומרם תיתי לי דלא מזיגנא רישאי אבי סדיא עד דמהפיכנא בזכותא דצורבא מרבנן ומ"מ מאחר שפירוש זה יכול לסובלו לשון השטר אין מזניחין