SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24454
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

ואחר שהוכחנו בדברינו שאין מכל המקומות שהביאו חו"ר מכנאס ראיה ברורה שדעת מר"ן היא דהאומר ע"מ או מעכשיו א"צ למשפטי התנאים וישבנו כל אותם המקומות וכמ"ש לעיל ומצאנו כדברינו ממש בדברי הרב ישא ברכה יעו"ש שכתב כדברינו בלתי שינוי אשיבה ידי עוד להתעשע בדברות קודשם במה שראיתי שהביאו ראיה גם מהמקומות דנקט מר"ן בלשונו הטהור לשון על תנאי ולא נקט כמנהגו בשאר מקומות לשון על מנת וכבר כתבנו לעיל דלענ"ד נראה דיש חילוק בין לשון על תנאי לאומר על מנת
הן היום האיר ה' עינינו ויאר לנו שמצינו להרב ב"י בסי' ר"ז שכתב וז"ל ולפי זה כל האומר על תנאי לאו כאומר על מנת דמי יעו"ש בד"ק והילך לשון הרדב"ז בתשו' סי' י"א וז"ל דקושטא דמילתא דעל תנאי לא הוי כאומר על מנת משום דאנן קי"ל דהאומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי וקשייא לן היכי משמע ע"מ שהיא מעכשיו ומעתה הבו דלא להוסיף עלה דהא על תנאי ידעינן שפיר משמעותה ואין משמעותה מעכשיו הילכך אינו אלא על תנאי גמור וצריך למשפטי התנאים יעו"ש הנה מפורש יוצא דעל תנאי אינו כאומר על מנת ועיין עוד להרב מחנה אפרים בהלכות זכייה סי' ט"ו ד' ל"ז שנסתפק מתחילה אם על תנאי הוי כאומר על מנת ולבסוף פשיט לה מדברי מר"ן בסי' ר"ז בב"י ומדברי הרדב"ז הנז' בתשובה יעו"ש והרב ישא ברכה הביא לזה ראיה חותכת וברורה מלשון הרמב"ם פ"ח מהלכות גירושין שמבואר בדברי הרמב"ם בהדייא דהאו' על תנאי לא הוי כאומר על מנת וכתב שהיא ראיה עצומה והעלה שאפי' לדעת הרי"ף האומר על תנאי צריך הוא למשפטי התנאים ודווקא באומר לשון על מנת יעו"ש באורך בדברות קודשו ד' ק"ץ יעו"ש הן אמת שמצינו למוהריט"ץ ד' קפ"ט סי' ע"ד שכתב וז"ל על דברי הרמב"ם שכתב כל האו' ע"מ וכו' שלא שלל הרמב"ם אלא באומר בלשון אם אבל על תנאי הוי ממש כאומר על תנאי יעו"ש וכן מצינו למוהריב"ל תשו' ח"ג סי' ג' שנסתפק בזה וגם הרב זרע אמת ח"ב ביו"ד סי' ת"א ד' נ"ה פסק בהפך וכבר השיגו עליהם הפוסקים ומעתה קם דינא שמלשון הרמב"ם ומר"ן מוכח בהדייא דהאומר על תנאי לאו כומר על מנת ולא נשאר לנו בזה ספק ומעתה תגדל התימה על חו"ר מכנאס יע"א איך לא שלטו מאור אור עיניהם בכל זה והביאו ראיה מהמקומות שנקט בהם מר"ן לשון על תנאי ולא נרגשו כלל שיש חילוק בין על תנאי בין לאומר על מנת ודבריהם הפך דברי מר"ן להדייא ומעתה יש ראיה ברורה לדברינו שמר"ן קיצר באותם המקומות וסמך על מה שכתב בשאר מקומות וכבר נתבארו משפטי התנאים ולאו כרוכלא לחשיב וליזיל בכמה דוכתי וכדכתיבנא והראיה שאפי' באומר על תנאי דלכו"ע בעינן משפטי התנאים לא הצריך שם מר"ן לומר שצריך משפטי התנאים ומוכרחים