SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24367
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

לנ"ד דהרי לשם בנ"ד הרב יש בידינו לטעון שמא מצאה מצא או מאיזה עסק אחר הרויח שמזה הטעם הרב כנה"ג בסי' ק"ח הגהות הטור אות ז' שדי נרגא בתשו' מוהרש"ך הנז' ומיהו בנ"ד הכל יודו
ועיין מזה להרב מימר קדישין סי' ע"ב אות קט"ו וז"ל ומוציאין מן היורשין ולא טענינן בעד היתומים טענה דלא שכיחא דהיינו שאם הוה אביהם מי היה מברר בעדים שקנאו עיין בדבריו סי' רצ"ז ס"ק ג' כתבנו כל זה להודיע דרוב הפוסקים כולם עלו בהסכמה דלא טענינן ליהו מילתא דלא שכיחא ויש לנו מזה חבילות של ראיות לא עצרנו כח להעתיקם וכבר כתבו כל הפוסקים דלא טענינן ליתמי רק להחזיק אבל לא להמציא וכן היא סברת מהרשד"ם ומהריט"ו סי' ט"ל בח"א ועיין כנה"ג הגהות הטור סי' ק"ח אות מ"ד ובסי' קמ"ו ועיין ש"ך סי' ע"ב ס"ק קמ"ב ומבואר בדברי כל הפוסקים דבפיקדון כו"ע אית ליהו דכל היכא דאיתיה ברושתא דמאריה איתיה ואין לנפקד בו שום צד חזקה שיהיה נקרא בחזקתו כלל וזה פשוט ועיין כנה"ג סי' ק"ח הגהות הטור אות ט'
ויותר מזה מצינו להרב הסמ"ע שכתב בסי' ע"ב בהדייא דבדרים העשויים להשאיל ולהשכיר המערער נאמן אפילו בדליכא עדים וראה דהשתא אית להו מגו ואעג"ב דאביהם היה נאמן בזה בהיכא דליכא עדים וכו' יתומים שאני ומוציאין מן היתומים בהיכא שטוען המערער ספק זה שאול הוא ביד אביהם וכבר כתבנו לשון הרב לעיל וזה חידוש גדול אלא שכבר ראינו להרב ש"ך והרב ב"ח ומוהרש"ל וט"ז וברכת יעקב כולם כאחד חלקו על הרב הסמ"ע בזה יעו"ש בד"ק בסי' ע"ב עם כל דברת הרב סמ"ע יש בה חידוש גדול ויש להביא ראיה לנ"ד דבזה יודו כו"ע בלתי פקפוק דעד כאן לא נחלקו אלא בהיכא דאיכא ליתומים מגו אבל בנ"ד לא זו הדרך ולא זו העיר כלל דדווקא בהיכא דאיכא מגו הוא דיש סוברים דאין מוציאין מידם אבל בהיכא דאיכא עדים וכו' דלית כאן מגו לית דין ולית דיין כמפו' בסי' ע"ב ובסי' קל"ג ובסי' רצ"ח בהדייא.
וכבר כתבו הפוסקים דלדינא דגמרא מוציאין מן היתומים אפי' אם אבי היורשים היה אמוד להיות לו חפץ כזה מאחר שיש לזה עדים שהפקיד בידו חפץ מוציאין אותו ע"י סימנים שנותן והאי בעינן שלא יהיה אמוד הנפקד דווקא בהיכא דאין עדים שהפקיד למפקיד שהפקידם בידו כמפורש בסי' רצ"ז ובסמ"ע ס"ק י"ו ובמימר קדישין אות קט"ו שכתבו כן בפשיטות ודוק ומבואר בכל הפוסקים דדברים העשויים להשאיל ולהשכיר אינו יכול לטעון בהם לקוח וכאילו מסרו מתחילה בידו בעדים דמי כמ"ש מימר קדישין סי' קל"ג ס"ק י"ב בפנים