SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24366
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

זה הפסק רובו מועתק בקונטרס דבר אמת
והא מילתא דטענה דלא שכיחא הרבה לא טענינן לה ליתמי כן כתב הטור ומרן סי' ק"ח גבי שטר כיס דלא טענינן ליהו נאנסו בהיכא דמת תוך הזמן דטענת נאנסו הוא טענה דלא שכיחא
וכן מצינו מפורש עוד בסמ"ע סי' רצ"ז ס"ק ט' וז"ל ולא טענינן בעד היורשים טענה שאינה שכיחא כמופרש לשם בהדייא וז"ל ואעג"ב דאביהם היה נאמן כשטוען וכו' שאני אביהם שהיה טוען טענת בריא אבל אנן לא טענינן ליהו טענה דלא שכיחא ומשום הכי צריכין היתומים להראות החפץ כדי שיכירוהו והו"ל כעדים וראה יעו"ש בד"ק
וכן כתב עוד בסי' ע"ב ס"ק ה' וז"ל והא דלא טענינן ליהו שיכול להיות שאביהם החזיר המשכון היינו משום טענה גרועה דאין מדרך המלוה להחזיר המשכון בלא דמים ואם נאמר שהחזיר ה"נ נאמר שפרע הלוה יעו"ש הנה לפניך מפורש בכמה מקומות כדברי מר"ן ומור"ם והסמ"ע והטור דכולהו ס"ל דטענה דלא שכיחא לא טענינן ליהו וכן כתב עוד הרב ט"ז בסי' ע"ב בהדייא דטענה דלא שכיחא לא טענינן ליהו לכו"ע ונדון דידן עדיף בכמה מעלות טובות על נדון מר"ן ומור"ם דסי' ע"ב וסי' רצ"ז וכן כתב הרב מימר קדישין והרב ברכת יעקב בסי' ע"ב באורך
ועיין להרב ש"ך סי' ע"ב ס"ק קמ"ח וז"ל דלא טענינן ליתמי שמא הוא ממושכן בסך מרובה כשהיתומים מודים שהוא משכון משום שהיא טענה גרועה דאין מדרך וכו' ואפילו אינו מדברים העשויים להשאיל ולהשכיר כיון דאין על המשכון רק שיעבוד בעלמא צריכים הם שיהיו טוענים בריא ודווקא לקוח הוא דטענינן ליה שיכול להיות שגוף החפץ הוא שלהם עכ"ל יעו"ש והילך עוד לשון הסמ"ע קרי בחיל וז"ל ואעג"ב דאביהם היה נאמן לומר החזרתי המשכון בהיכא דליכא עדים וראה וכו' שאני אביהם שהוא טוען טענת בריא אבל יורשיו אין טוענין בריא וטענה כי האי לא טענינן בעדם וכלים העשויים להשאיל ולהשכיר בלא עדים יש להם דין כלים שאינם עשויים להשאיל ולהשכיר ויש עדים יעו"ש בד"ק הנה לפניך דאעג"ב דקי"ל דטענינן ליתמי כלך מאי דהוה מצי אבוהון למיטען וזו הלכה פסוקה מ"מ טענה דלא שכיחא לא טענינן ומוציאין מידם כמפורש בהדייא בסי' רצ"ג וקל"ב ס' ה'
ועיין עוד למהר"מ אלשיך סי' ח' שכתב טענת מחילה לא טענה גרועה דאי לא תימא הכי מלוה על פה דמוציאין מן היתומים תוך זמנן היכי עבדינן הכי נטעון דילמא מחל החוב אלא ודאי דהיא טענה גרועה לא טענינן ליהו יעו"ש.
ואפילו ובטענה קרובה קצת לשכל מצינו דעבדינן עובדא ומפקינן זאת מצינו להרב מהרשק"ה שכתב שכל שיוכלו העדים לשער ההוצאה מעלה מטה שהוציא ראובן בזה הזמן יכול חברו לעכב מנכסי השותפות כנגד אותו הסך יעו"ש בד"ק סי' קס"א ועתה נקיש ק"ו בן בנו של ק"ו