SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24363
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

ועוד בה אף אם נאמר דהבא מכח הגוי הרי הוא כמוהו אף למעליותא עם היות שבנד"ד ירד הגוי כעין גזל נר' דאין מי שיחלוק בזה כלל ולא דברו החולקים רק בעניין שאי' דומה לזה שהוא גזל לגמרי דבנ"ד כבר המחזיק הא' בנה הכותל משלו ובא הגוי בכח ונעץ בו קורות ועיניו רואות שורו טבוח היש גזל גדול מזה ולכ"ע נר' דבכגון דא לא אמרי הבא מכח הגוי שהגזלן אין לו חזקה ודבי ריש גלותא קי"ל דלא מחזקי' בנכסיהם אין לנו להאריך בפרט זה מחמת איזה חשש ואעיקרא דדינא נר' בנ"ד בא מכח הגוי דתלי"ה היום הזה דנין חזקת ישוב בקרקע הידוע למלך ממש ומאי דאזל אזל וזה דבר פשוט וגלוי בפומבי רבתא וחשש הסכנה הלך לדרכו וא"כ תחזור העטרה ליושנה ואפי' אם היה הקרקע ביד השררה לעת כזאת יאכל אותו בעל החזקה כנהוג בינינו
ועוד בה נר' הגם שנאמר כדעת המערער מ"מ מצינו למהרי"ט וז"ל דאף אם נאמר שכמו שהגוי לא הוה ציית לדיננו והיה מוציא המחזיק מן הבית כן הקונה הבא מכחו יכול להוציאו ואי' נכנס בעונש התק' מ"מ נסגור הבית בפניו ששום יהודי לא יכנס יעו"ש בד"ק סי' רכ"ה וא"כ זה המערער ראוי הוא שלא ליכנס בגבול אשר אין לו בו זכות כדת של תורה ולעת עתה אי יכול ליכנס בבית שנכנס הוא באונס השררה עז"א
ואם באנו לזכותו מטעם שהוא יורש וקי"ל הבא מחמת ירושה גם בזה לא דבר נכונה דלא אמרו דטועני' ליורש רק היכא שהוא יורש כדת אבל בנ"ד הוא עצמו מודה דמורישו ירד לה מחמת השררה וממילא קרקע בחזקת מרה קיימא וז"ל מהראנ"ח לא אמרו קרקע בחזקת בעליה עומדת היינו היכא דלדברי כולם הלוקח כדין ירד והמוכר החזיקו כראוי אלא שהמוכר מביא עדים שי"ל להסתלק מחמת התנאי והלוקח אומר לחלוטין בזה אמרי' שהיא עכשיו בידו דהיינו דווקא מפני שהלוקח מוח' בתוכו אבל אם אין הלוקח מוח' בתוכו אוקי ממונא בחז' מאריה קמא והוסיף הרב ז"ל דלאו דווקא בנדון הרשב"א שהספק נפל בשעת הקנייה צריך שיהיה הלוקח מוחזק אלא אפי' אם בשעת הקנייה אין שום ספק אלא שאח"כ חוזר וטוען לקחתי אם הקונה אי' מוחזק בבית ארעא בחז' מרה קמא קיימא יעו"ש בד"ק ובנד"ז הרי המערער לעת כזאת אי' מוח' בקרקע ואדרבא המחזיק הא' האמיתי הוא המוח' בקרקע ולכ"ע הקרקע ביד המחזיק בגה עתה עומדת וכ"כ הרב ד"מ כמה פעמים בספרו דבתר היושב בקרקע עתה אזלינן וכן היו עושים מעשה וכ"כ הרב זכ"ל ד' שט"ו וכ"כ הרב קנין הגוף באות חזקה יעו"ש וכתבו עוד דבפלוגתא דרבוותא אמרי' המחזיק בו ידו על העליונה עיין כנה"ג אות ט"ו ומה גם שיש ק"ע שכבר המחזיק הא' החזיק בקרקע כשמדד להם הממונה החצרות כנז"ב וכבר מיחה על החלונות ועל האויר דהו"ל חצרו ממש
והילך ל' האחרונים זיכרון עדות בעניין יתום א' שמעידין שחזקה פ' היתה של מורישו ולעת כזאת ראובן יושב בחנות זו ושאל היתום שאביו לקחה בדמים וא"כ אפי' אם עברו ל' שנה לא אבד חזקתו כפי ההסכמה [יובן שהיתה ההסמכה דבקרקע שהוא קנוי אף אם עברו ל' שנה לא אבד זכותו המחזיק ובקרקע שאי' בתו' מקנה בג' שנים אבד חזקתו] וראובן טוען אביך עשאה הוא עצמו ולא קנאה מאחר וכיון שכן אם עברו ג"ש אבד חזקתו ונכתבו פסקים ע"ז די"א דהדין עם היתום וי"א דהדין עם ראובן שיושב בה שהוא הקרוי מוחזק ושב ואל תעשה עדיף יעו"ש בד"ק ומדבריהם מוכח שרוב הפוסקים ס"ל דשב ואל תעשה עדיף כמו שג"ד בשאר מקומות שהביא הרב זכ"ל והרב קנין הגוף יעו"ש ומשם בארה ועיין בהרב זכ"ל ד' שי"ב ובמהדורא בתרא באופן שלקוצר דעתנו זכה המחזיק הא' שהחזיק כדת של תורה והב' יהיה רודף קדים שהלך אחרי ההבל וכל מה שהחזיק הוא באונס וכבר העדים הכירו באונס ומקום וחפץ היה לנו להשתעשע בד"ק של הרב הפו' ע"כ קוץ וקוץ אלא שאין הפנאי מסכים מפני כמה סבות כי הגיע זמן המגילה והכתב בקצר אמיץ ודבריהם אמת חיים וקיימים ונאמנים ונחמדים וציי"מ וימ"ן כ"ד הח"פ פאס יע"א ביום קהלה ש' ברי"ת לפ"ק וקיים
ועל שאר טענות היורש אין צורך להשיב שכבר כתבו כל הצורך והשיבו הרבנים על כל פרט ואנו אחריהם כיהודא ועוד לקרא' באנו על החיתום והש' ע"כ נמ"כ וחתום ע"ז החכם השלם והכולל הדיין המצוין כמה"ר ידידיה מונסונייגו נר"ו וס"ל נמ"כ וז"ן
ועל הטענה שטוען היורש שמאחר שזקנו דר בחצר ולא תבעו סך שנים ש"מ שקנאו ממנו נר' דאין בדבריו ממש דלא פי' לנו כוונתו אם כוונתו היא שפרע דמי שיווי החזקה למחזיק הא' אי' נאמן בזה דמצינו למהראנ"ח שכ' וז"ל קנה מולקי מגוי שחבירו יש' מוח' בו שמכח ההסכמות אם המחזיק אי' רוצה המולקי צריך הלוקח לפרוע למחזיק שיווי החזקה ואי' נאמן לו' פרעתי כיון שדמי שיווי חזוקה אי' קצובים ואי' חיוב ברור אלא עד עמדו למשפט בפני ממוני החזקות ולהעריך לו שיווי יעו"ש בד"ק ח"א סי' ג' הרי אפי' אם המערער עדיין בחיים ומכחיש למחזיק אי' נאמן וכ"ש נכדו שטוען שמא ועם