SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24362
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

וכמ"ש הסמ"ע סי' שמ"ט ס"ק י"ד יע"ש ומה שכתבו קצת מן החכמים יצ"ו דכיון שלא קצב לו הדמים בטל וכמ"ש מרן סי' קפ"ה סי' ו' וז"ל כל סרסור שהודיע ללוקח שחפץ זו של ראובן ואחר שקנה הלוקח אמר המוכר איני רוצה למכור בדמים אלו מחזיר הלוקח שהרי לא פסק לו הדמים ואמר לו מכור בכו"ך וכו' יע"ש מזה אין שום ראיה כלל שהרי באגרת כתוב ראה האדיךם למרא ביעתא בסך פלוני ונתין עמל בהדך וביע נראה מדבריו דנחת לזכור לו השומא של האחרות שהוא הודיעו שכך היא שומה האחרונה ומה שכתב לו האדי כיר מן האדיך זה דרך התגרים וכו' ובודאי כוונתו בזה להודיעו השומא כדי שלא ימכור בפחות הרבה ומה גם לסברת הראב"ד ז"ל שכתב מורם ז"ל שכתב וז"ל אבל אם לא מכור בכל מה שתמצא לא יוכל המוכר לחזור בו ומה שעשה עשוי הרי מבואר דאפילו לא קצה לו דמים וכו' אם כן לנ"ד דכיון שכתב לו טארח וביע כמו מכור בכל מה שתמצא וכו' ועיין להרב מסגרת השולחן סי' הנז' ס"ק י"ג [וכן פסק הרב מהר"ם גאלנטי סי' קכ"ה והרשד"ם חלק יו"ד סי' רכ"א יע"ש במ"ש סי' קל"ב הגה אות י"ב יע"ש ודוק ועיין עוד הרשד"ם יו"ד סי ק"א] והרב הסמ"ע ס"ק י"ז וז"ל ומסתברא לומר דווקא אם במעט יותר במה שהוא שוה לרובה דעמלא הוא דאינו יכול לחזור הא אם מכר בפחות הרבה לא אמרינן מה שעשה עשוי יע"ש הרי במה שמכר יותר משוויה ודאי לית דין ולית דיין שמה שעשה השליח הנז' ומכרו קיים והשליח פטיר ועטיר ודוק
ואת"ל שהשליח מעל מכל מקום דינו הוא לבטל השליחות ולתקוני וכו' אבל נראה דאם רצה השליח להוסיף מדיליה יוסיף וכמ"ש מרן סי' קפ"ה סי' א' יע"ש וכמ"ש הלב מים רבים סי' ך' דנ"א וגם בחלק חו"מ יע"ש שהשליח שרצה לשלם מביתו מה שהפסיד ישלם אבל נראה דצריך לישבע בנק"ח המשלח בשבועת התורה להכחיש את העד כמו שכתבתי לעיל ודוק
המורם מכל האמור לעיל דהשליח הנז' פטיר ועטיר מהכל כן הלכה של תינוק לברית והכל שריר ובריר והיה זה ביום כ"א לכסליו ותרא אותו כי טוב לפ"ק והכל אמת כה דברי ע"ה ב"ה יהושע מונסונייגו סי"ט
ואחר זמן ראיתי להרב בעי חיי חלק חו"מ ס"ב סי' ק"ד שכתב וז"ל וכבר הוסכם מגדולי הראשונים והאחרונים דהולכים אחר מנהג הסוחרים כמו שנלמד מההיא דאיתא בפרק איזהו נשך אמר רבא וכו' וכתב הרב המגיד ז"ל בפרק ז' מה"מ בשם הרשב"א שהמנהג מבטל הלכה בדבר שבממון דעל פיו קונין ומקנין הילכך דבר שנהגו התגרים לקנות קונין וכן כתב רבינו ירוחם ז"ל והרי"ף ז"ל כתב בפרק הגוזל והביאו בעל הטורים בחו"מ סי' קכ"א יע"ש וסתם במ"ה בשם הראב"ד ז"ל הביאו הרב בית יוסף בסי' הנז' וז"ל ולולי שדבר זה תלוי במנהג וכיון שנהגו התגרים אין לדון אחריהם וכו' גם בהשגו' פכ"ה מה"מ כתב על דברי הרמב"ם ז"ל והביאו בספר הטורים ז"ל בחו"מ סי' קל"ב אמר אברהם אינו מחוור כלל שיפרע ממי שירצה אלא לפי המנהג ולמדים ממנהג ארמיים לישראל וכו' ע"כ מכאן למדו כל גדולי האחרונים בספריהם שיש לנו ללכת אחר מנהג הסוחרים אפילו אם מבטל הלכה ועיין כנס"ה חו"מ סי' ר"א בהגהות בית יוסף יע"ש.
ועוד נ"לן דזה לא מיקרי משנה מדעת שלוחו דבשלמא אם המשלח היה אומר לו שלא ימכור פחות מסך כו"ך וזה שנה ומכר בפחות הרבה או מעט אז הוי שנה מדעת משלחו וחייב בכל מה שהפסידו אבל