SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24361
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

שאלה ראובן שלח חפץ לשמעון פאטור שלו למוכרו כנהוג וכתב לו באגרת כתב ידו בז"ה ולדאבא יא כאי תוצלך רחא די קולת ונתין עמל ג'הדך וביע וגם כן תעלמני עלא סבת רחא אידא תפדיק פיהא לעיקר דווא קבד צראהם ושמעון מכר החפץ הנז' ומנאין הלך אדם אחר לראובן ונתן לו בה יותר ממה שמכר חבירו אם יכול ראובן לבטל מכירת חבירו ושכמ"ה
תשובה דבר פשוט הוא בין הסוחרים דאם כתב לו נתאכב וביע וכו' ואפילו מכר שוה מנה בחמשים אין לו עליו שום תרעומת כלל ואינו יכול לחזור עליו כלל ואינו יכול לבטל מכרו של חברו וכן מנהגנו בכל יום ובזה אמרינן מנהג מבטל הלכה ואפילו הלכה של תורה וכמ"ש כל הפוסקים ועיין מרן חו"מ סי' רל"ב סי' י"ט שמבואר להדייא וכו' וכמ"ש הרשב"ש סי' תקס"ט דמנהג וכו' הוא אמת בדיני ממונות וכן כתב עוד' סי' תר"ה יע"ש
ועוד דכל ענייני הסוחרים הוא על פי אגרות וכל המנהג שהוא הפך הדין מה דהוה אסיטומתא דקנייא ועיין בזה להרב מהרש"ך ח"ג סי' ח' דכתב דאם נהגו הסוחרים שהפשרה תהיה קיימת בלאו קניין מנהגם מנהג וכן כתב מהרשד"ם ז"ל סי' ס"ה דאם מנהג שלא יהיה נאמן לומר פרעתי ועיין לו עוד סי' קמ"ח וגדולה מזו כתב הרדב"ז סי' תרי"ב שכתב דאפילו אם כתב יד אינו יוצא ממקום אחר אינו נאמן לבטל הכתב יד ועוד לפי זמנינו הסוחרים שהמנהג ביניהם שעל פי כתב דכתב אדם נתפס עליו אין להוסיף ואין לגרוע וכו קוצו של יוד וכגון דא מנהג הוא עיקר גדול ועיין בזה להרב כנס"ה חו"מ סי' ע"ט בחו"מ ועוד ממשמעות הלשון שכתב לנו וכו' זאיד נאקס לעיקר הווא גמע דלאהם וכו' הגונה היא דהעיקר אצלו לקבץ המעות הן רב וכו' כי אם ליקח המעות דווקא ולפי זה שפט בשכלו השליח לקיים דברי המשלח שהמשלח רצונו הוא להיות המעות בעין ולפיכך מכר לכת האחרת שהמעות צרורין ומונחים לא כן לגבי הכת האחרת שאין מצויין המעות בידם ואפע"פ שנתנו לו הבטחונות אינו רוצה ליכנס עמו בדינא ודייאם ולהמתין להם עד שימכרו הבטחונות ולא ירצה למכור אותם [ועיין כנס"ה חו"מ סי' קכ"א בהגה ס"ק ך' וז"ל מנהג דנהיגי תגרי מנהג הרשד"ם ומהריב"ל ומשפט צדק ורבים מגדולי האחרונים יע"ש ודוק] לפי שער שבשוק ולפיכך לא מכר להם אלה מכר לך באחריות כדי שיקח המעות בעין לקיים דברי המשלח ועוד מאגרת אחרת כתוב בה לאמר תעלמני יאך בעה"ו בעתים וקבדת חקהום הרי מבואר שכוונתו ליקח המעות דווקא ועוד שהבטחונות שנתן הקונה לשליח באו אנשים ועיקלו אותם ביד המוכר בפני בידי"ץ ונשאלה השליח רק הילך לי ומכר ולא אמרינן בזה לתקוני שדרכך וכו' שאדרבא זה תיקון לגבי המשלח לקבץ המעות וכו' ודוק
ועוד הרי יש ביד השליח עד אחד שהעיד בתע"ג שכבר נתרצה ראובן וכו' במכר הרא' והיה שמח בו במכירה זאת ואם יכחיש ישבש בנק"ח בד"ת שבועה דאורייתא כמ"ש סי' פ"ז ס"א ועוד דיש בכאן רעותא גדולה דראובן יודע שזה החפץ אינו שוה אפילו לחצאין ומעכשיו שמכר לו בסך הנז' וודאי יש לו שמחה גדולה שבכל פעם היה מחזיר אחריהם ולא מצא שום קונה כלל והמבין ידין בשכלו שראובן יש לו בזה שמחה גדולה ואפילו אם לא היה שום עד משבעין אותו מספק היכא דאיכא רעותא וכמ"ש