SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24360
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

באופן בפרט זה האריכות בו אך למותר שבודאי חייבי יצחק הי' לתת לו ריוח שהרויח מן ט' באדר עד אחר עבור חג הפסח כיון שהיה אנוס וג"ד מקודם עוד תובע כהר"א הי' על שטר חוב א' .. בעצם היום היום שהפרידו ערובתם וטוען שאותו חיוב באונס וע"ז יש להשיב דכבר ידוע דמנה ממונות ובתריה אזלינן למעבד עובדא הפך הדין ואזלינן אפי' בתר מנהג סוחרים אפי' גויים זה פי' דברי הפוס' וכדקי"ל סיטומתא קניא ואין צורך להאריך בזה וממילא דינא הוא שעפ"י הברורים שיבאר דקדוק וחשבון הנכנסות והיוצאות שעברו על כהר"א רק לחנם נכתב עליו דינא הוא אם יתברר ג"כ בירור גמור שאותו שטר מפאת אותו כת"י ממילא אותו חיוב בטל ובביטול הסיבה יבטלו המסובב כיון שהיה אנוס וג"ד ל.. ג"ד ואנוס מהני לבטל השטר וזולת אלו התנאים אין בידינו כח לבטלו מכמה סיבות לא רצינו להאריך ולבי שמח מתוכם וכו' באופן שצריך לברר ע"י בירורים שלפי דקדוק החשבון של השות' הא' שהיתה בין כההר"א שלפי בירור החשבון ע"פ הבקיאים שיאמרו לפי ידיעתם בענייני משא ומתן הנהוג בין הסוחרים פטור כההר"א הי' מהחיוב הנז' ויתברר ג"כ ע"י עד ב' שהסך שנזקף עליו בשטר הוא מפאת הסך של ה.. שהעיד הר"א אנקאווא אז אותו חוב בטל ויחזור הדבר לסיני
וכגון דא צריך לאודועי שחייב הרי"ץ הנז' להמציא פנקס הנכנסות ויוצאות של עסק השות' שהיתה בינו ובין כהר"א הי' ויראה הפנקסים לפני הסוחרים אשר כח בהם לדעת בענייני מנהג הסוחרים במשאם ובמתנם ואם יתברר עפ"י עדות הסוחרים שהאמת עם א' מהם כן יקום דבר ואינו יכול הרי"ץ לומר ש.. פנקסים הנכנסות והיוצאות שכבר העידו לנו הסוחרים ... וידועים שהמנהג אצלם קבוע שכל סוחר צריך שיהיה מצוי אצלו פנקס הנכנסות והיוצאות ואפי אם .. השות' ונפרדו ערובתם עכ"ז צריך שיהיה הפנקס חתום באוצרותיו לעת מצוא וכך מנהג קבוע ובפרט לפי טענת כההר"א שלא הראה לו שום חשבון ולא שום פנקס רק בא עליו בעקיפין וזה לו עד שנתן לו כת"י בסך מה שלא ידע ממנו כלל והוא היה סומך על ג"ד שהקדים תרופה למכה צדק בטענתו לפי המנהג ומנהג עיקר בזה וצריך לברר לו כיצד הפסד אם ההפסד היה בלתי שום .. וכיוצא וכמה סך ההפסד זה דבר שבחובה שצריך הרי"ץ לברר אותו באר היטב ע"י הבקיאים אנשים רגילים ובקיאים בטיב משא ומתן וזה פשוט
גם ע"ע הסחורות אשר נשארו ביד יצחק הנז' אחר עבור הפרדת ערובתם פשוט הדבר שאם הרויח בהם יצחק יותר מהסך שבו נכנסו לרשותו חייב לחלוק עם כההר"א הריוח כפי ערך חלוקתם שכך חיי"ע שביום שבו נתפרדו איש מעל אחיו וזה פשוט הרבה ויהיו דברינו אל מול החכמים יושבי על מדין המה ברור יבררו הדברים בעומדם על דבר המשפט ועל התביעה של ממון יר"ה לא נטפלנו עד נראה מה.. יצחק הי' ולפי הנראה עתה שאין לו זכות בזה כההר"א ומחמת שלא נתבררו הטענות של ב... לא רצינו לכתוב טעם לדברינו וצויי"מ וימ"ן כ"ד החו"פ בקצר אמיץ פאס יע"ה בחודש זיו הוא אייר אתה תאי"ר לפ"ק וקיים