SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24359
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

פסק כהר"א עמיאל מועתק גם כן בקונטרס אחר ד"ה דבר אמת
.... יותר מן השיעור השמטתי עצמי מזה העניין יען שבפסק הזה לא נזכר כלל תשובת הרי"ץ הנתבע ולא ... כמעט שהוא בנוי על אויר שאינו נתפס וחששנו לצדד בו מפני שמא מתוכם ילמדו וכו' או משום ... דבריו הרי"ץ הנתבע וממילא אטרוחי בי דינא בכדי וכו' ובשביל שהתובע הזה מתפושי התורה מתהלך בתומו לכן חובה עלינו להפך בזכותו וכאומרם תיתי לי וכו' וכל היום הוא קובל ומתרעם שהוא עשוק וגזול ביד שכנגדו ולא קם בהדיה אפי' לכתוב העדויות וכיוצא כתבנו שורות אלו בקצר אמיץ ע"ד אי תמצי לומר ועיקר הדין יגמר נגדם למשפט ונגשו אל המשפט ויהיו מצויים שם ברורים בטיב יודעים אורחות היושר של משא ומתן ומפי דקדוק כהן לפניהם ע"פ הפנקסים והאגרות בההוא יגמר הדין ותחי' כל דבר טוען כהר"א הי' שהרי"ץ הנז' אנסו להפריד ערובתם בתוך זמן שקבעו ביניהם לשיתוף בכתב יד וע"ז האריכו הח' י"ץ והאריכות בזה ללא צורך כי דבר שנוי ומשלוש ... מר"ן סי' קע"ו סט"ו ובסמ"ע ס"ק נ"ח ובש"ך ס"ק מ"א ובמורם סעיף ד'
וכשאני לעצמי המעיין בדברי הרב"י אין כאן שום עיס' וכו' וכתבו שמרן דבריו סתראי נינהו וכיוצא הרא"ש חולקים על הרמב"ם דס"ל דיכול לחלוק תוך הזמן אבל המרדכי בפ' מי שהיה נשוי כתב כללו של דבר אין שותף יכול לסלק חבירו קודם הזמן כל זמן שלא שינה את התנאי וכו' הרי מתחילה כתב נראה דהיינו דלא פסיקה ליה ולבסוף כתב אבל המרדכי וכו' וכבר כלל בידינו דכל מקום שכותבים הפוסקים תיבת אבל כך הוא האמת אצלם ומרן ז"ל ממילא היה הדבר אצלו בספק ולבסוף בתר דשמעה מן המרדכי שכתבה בפשיטות גדול בלשון כללו של דבר קבלה בידו ובפרט שהמרדכי על הרוב בשיטת התוס' נקיט ואזיל ובכאן כתב בלשון כללו של דבר לכך הניח הרב"י ספק .. מקמי פשיטות הרב המרדכי ודוק בדברי הרב"י ותמצא כדברינו שאין כאן תמיהה יעו"ש ובזה יתורץ שהטור לא כתב שיטת אביו הרא"ש שהוא בהפך מדברי הרמב"ם ולהכי נחת הרב"י לתרץ תמיהה זו מאחר שמצא בהגהות שכתבו שגם התוס' אינו יכול לחלוק וכו' ובזה יונח לנו על מור"ם איך לא כתב סברת הרא"ש בשם י"א ולעולם מור"ם ז"ל דרכו היא כסברת הרא"ש ובנד"ז לא כתבה אפי' בשם י"א לפחות ולפי דרכינו ניחא דאין שום חולק בזה וגם הרא"ש מודה להרמב"ם ואין כאן תמיהה לא על הטור ולא על מרן ולא על מור"ם ז"ל ודוק ויובן
וראיתי בדברי הרב"י ז"ל סי' הנז' מחו' ט"ו שכתב וז"ל הצריך ולפ"ז שותפים נמי אעפ"י שקבעו זמן יכול כ"א לחזור בו קודם הזמן וכן דעת נימוקי יוסף ונ"ל הט' משום דלא גרע מפועל וכו' ותמיהני מרבינו שלא כתב שהרא"ש חולק וכו' בהגהות בפ' ה' מהלכות שות' בשם התו' וכו' וסיים הרב"י וז"ל משמע דגם לדעת התוס' כל שלא נשלם הזמן של השות' אין א' יכול לכוף חברו לחלוק וכדעת הרמב"ם יעו"ש הרי לפניך דמתתי' צדד לומר שהתו' והרא"ש חולקים על .. וע"ז תמה דלפ"ז למה לא כתב רבינו הטור שהרא"ש חולק וע"ז הביא דברי ההגהות בשם התוס' להדיא והתו' ס"ל כהרמב"ם בהדיא ובאו לפ"ז דברי הרב"י מתוקנים כהלכתן דבתחי' ס"ד דהתוס' חולקים ולבסוף ביטל סברה זו מדברי ההגהות שכתבו בשם התוס' להדיא בהפך וכן בסי' ל"ג ג"כ בתחי' עלתה על דעתו סברא זו ולבסוף .. אבל המרדכי וכו' וידוע דרך מרן ז"ל דאינו סומך על דעתו וסברת עצמו ודברי מרן לפ"ז באו מקושרים ישר למעיין בדברות קודשו בב"י ובקצר תפס כדברי ההגהות והמרדכי שכתבו דלכ"ע דשותף יכול לעכב ואל תשיבני מדברי הש"ך ס"ק מ"א שכתב שחזר מרן שלשון שחזר שכתב הרב הוא לפי הס"ד דעלה על דעתו מתחילה .. חולקים ותיבת שחזר כך הוא מנהג הפוסקים לכתוב לשון זה על מה שעלה בתחי' על דעתם אעפ"י שלבסוף הוא סובר בהפך ודוק בדברינו אלה ואין כאן תמיהה על מרן כלל ולפ"ז באו דברי הרב"י בסי' ל"ג מדוקדקים הדק היטב שכתב וכן כתבתי שנראה בעיני שהתו' חולקים הרמב"ם אבל המרדכי כתב כללו של דבר שאין השותף וכו' דהיינו בתחי' נר' בעיניו כך ע"ד אפשר ולבסוף כשראה דברי המרדכי שכ' כללו של דבר שאין השותף וכו' ועד"ז דבריו הא' שכך עלה בלבו ולבסוף כשראה דברי ההגהות משם התוספות להפך שפסקו כהרמב"ם ונמצאו דברי הרב מילין ... ודוק