SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24358
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

האל' הם קודמין ליפרע ביען שהמזונות והכתובה הם חוב של אביהם והעישור הוא חוב של האחים כמ"ש הרב בית שמואל ס"ק ט"ז ובאר היטב ס"ק י"ד ועיין חו"מ סי' רע"ח ס' ז' בהגה
באופן שעישור הבת הוא חוב ממש וגובה מן הראוי ומהשבח ששבחו הנכסים אחר מיתה כמ"ש הרמב"ם פרק י"ז ועיין באר היטב סי' קי"ב ס"ק יו"ד באופן שהוא חוב ממש אבל אינו גובה רק מהקרקע דווקא ועיין הרדב"ז ח"א סי' רנ"ה ועיין למור"ם שכתב דאעפ"י שאינו נגבה עד שתנשא מ"מ מגבין כפי מה שהניח בשעת מותו ואומדים אותו מיד שמת כמ"ש מור"ם סי' קי"ג ס' ד' יעו"ש
ואם כן דינו כחוב ממש אצל האחים והדר דיניה ככתובה ממש אין דבר נגרע ואם כן צריכים לחשב כמה קרקע הניח אביה ותטול עישור ממנו או יהיו אומדים דעת האב כמ"ש מר"ן סי' קי"ג ויפרישו חלקה מתחילה והיה הנשאר יתחלק ביניהם ב' חלקים לבכור וחלק א' לפשוטים באופן שבפרנסת הבת יתן בה הבכור פי שנים שהיא חוב ברור ומצינו הדבר מפו' להדייא וזה לשונו השיאו אחות אחת אחר מות אביהן אינו נותן הבכור פי שנים רק כעישור נכסי אבל לא מה שנתנו לה יותר הרב גור אריה סי' רע"ח ס"ק ז' יעו"ש הנה הדבר מפורש להדייא דצריך לפרוע פי שנים בעישור נכסי דווקא אבל אם רצו האחים להוסיף יותר אינו מחויב הבכור ליתן פי שנים ועיין דברי ריבות סי' קע"ו וסי' ר"ה
ולעניין מזונות האל' נראה לדעתינו כיון דאין זה חוב ברור כמו כתובה כדת או עישור נכסי דינו הוא שאין פורע בה הבכור רק כמו הפשוטים דמי יודע כמה תחיה שמא תמות למחר או מחרתו או שמא יוזל השער או יתייקר וכבר כתבו דמזונות אין להם קצבה מיקרו וקיימא לן דאין מוציאין למזון האשה מנכסים משועבדים דיאמר הלוקח לא ידעתי כמה שיעור אניח לך שלא לקנותו ואם כן נראה דהבנים עכשיו ירשו כל הנכסים ויחלוקו אותם ויטול הבכור פי שנים ומזונות כל יום ויום יפרע כל אחד חלקו שוה בשוה דבר יום ביומו וכמ"ש מר"ן סי' קי"ג ס' י"א לגבי הבנות וז"ל הבנים ירשו כל הנכסים והם זנים אחיותיהם עד שיבגרו והכי נמי דכוותה שמהחובות שיגבו שהם ראוי יפרעו כל אחד בשוה חלק כחלק דאין כאן חוב ברור כדי שנאמר שהבכור צריך לפרוע פי שנים דאמר הבכור שמא למחר תתבע כתובתה וממילא אין לה מזונות או שמא תמות או עניין אחר ולמה תעכבו עלי בחינם והרי כתב מרן גבי מזונות שאינה יכולה לעכב המטלטלין בידה ולומר יהיו מונחים ביד בית דין שמא יאבדו ואפי' התנה בפירוש שתיזון מהמטלטלין אינה מעכבת ואינה יכולה למכור רק חפץ אחד כמ"ש מורם סי' צ"ג ס' ל' וסעיף כ"א ואם כן נר' דבמזונות אין חייב הבכור לפרוע רק כמו הפשוטים דבר יום ביומו כיון שאין זה חוב ברור כן נר' לי וצויי"מ וימ"ן כ"ד החו"פ פאס יע"א בתמוז יה"ל ש' רמה קרני וב..ם ועיין מה שכתבתי בהפך מזה בחלק משפטים .. ד' קע"ה וד' קע"ו
לעת עתה נראה לי שיש להתיישב בדבר ע"ע המזונות .... ידידיה מונסוני'