SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24357
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

ראובן נלב"ע וחיי לרבנן שבק ויש לו חמשה בנים ארבעה מהם פשוטים וא' בכור ובת א' עדיין לא נשתדכה ואלמנתו יושב בביתו וחלקו הבנים כל אשר נמצא לאביהם תחת כפת המרום והבכור נטל ב' חלקים בנמצא ובראוי לבוא חלקו שוה בשוה והאלמנה נשתעבדו לה הבנים במזונותיה כל ימי מיגר אלמנותה ונתחייבו לה בשבועה ובשטר ע"ע המזונות והכסות ומנהגינו בכתובה היא כמנהג המגורשים אלא כתובה כדת זהו מנהגינו מימות עולם ונדוניית הבת האב לא נתחייב בנדוניה אלא אחר מיתת האב מפרישים לה היורשים נדוניה כפי כבודו של האב וג"כ נתחייבו הבנים בשבועה ובשטר על הנדוניה של הבת ה' ואחר החיוב ה' באו הבנים לידי ריב שהפשוטים אמרו שהבכור יתן ב' חלקים במזונות ונדוניה כפי החלוקה הנ"ל? ולקו והשיב להם הבכור שמזונות והנדוניה הבאים לאחר מכאן אינו נותן כי אם שוה בשוה ולכן יורנו המורה דין ע"י ... אם כפשוטים או כבכור ועוד אם תרצה האלמנה שתפרע כתובתה אם הבכור יתן פי שנים בפי' הכתובה או לאו עכ"ל השאלה ולכם החיים ושלם
תשובה הנה לעניין כתובת האל' אם רצתה האל' ליפרע בכתובתה פשיטא דהרשות בידה דממילא הדר דינה כחוב ממש כמ"ש מר"ן סי' צ"ג ס' א' בפירוש ודינה כבעל חוב דעלמא וטורפת מלקוחות שלקחו קרקע מבעלה ואפי' קרן מידה כמ"ש מר"ן סי' ק' ס' ג' וממילא צריך הבכור לפרוע פי שניים כמ"ש מר"ן סי' רע"ח וז"ל יצא עליהם שטר חוב הבכור פורע בו פי שנים והיא בדיינא ערוכה והיינו דווקא אם היא ברצונה תבעה כתו' אבל אין היורשים יכולים לסלקה ולדחותה מן המזונות אלא היא ניזונת בעל כורחם כמ"ש מר"ן סי' צ"ג באה"ע יעו"ש וזה פשוט ולעניין פרנסת הבת דע לך שעישור נכסי אינו מתנאי כתובה כמו מזונות האל' וכתובת בנין דכרין ומזונות הבנים עד שיבגרו דכל אלו הם מתנאי כתובה ובשביל זה כתבו דהאומר אל יזונו בנותי מנכסי אין שומעין לו כמ"ש מר"ן סי' צ"ג ס' ג' גבי אל' וכן אל' אל תיזון אלמנתי דאין שומעין לו כמ"ש מר"ן סי' קי"ג ס' י"ד ואם אם ציוה אל ירשו בני כתובת בני דכרין דאין שומעין לו מרן סי' קי"ג ס' י"ג וכולהו ג"כ לא טורפת רק מבני חרי דווקא לא כן עישור נכסי הוא חוב על האחים כמ"ש כל הפוסקים וטורפת מלקוחות שקנו מן האחים כמ"ש מר"ן בהדיא יעו"ש סי' קי"ג ועיין בית שמואל שם ס"ק וי"ו וחלקת מחוקק ס"ק י"ח ואדרבא יש בה כח יותר משאר בעלי חובות כמ"ש מהרשד"ם משם מהר"א אביוב דגם כת הסוברים דאין בע"ח גובה מהראוי בפרנסת הבת מודים דגובה גם מן הראוי וכמ"ש מר"ן סי' קי"ג וסובר בלא שבועה יעו"ש שאינה אלא בעלת חוב דאחין ובשביל כך אם צוה אל יתפרנסו שומעין לו יעו"ש ועיין ב"ש דק' ט"ז
וממילא דינא הוא כחוב ממש אלא שמזונות האל' וכתובתה קודמין ליפרע קודם הפרנסה ביען שחוב ... ואפי'