SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24351
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

משתנית לפי סדר הזמנים שהיום נראה בעיניו שעצה זאת הוגנת וטובה לו ולמחר תשתנה דעתו ואם כן הוא איכא עוד לספוקי בזה האופן עזה"ד שהתובע הרוצה לירד לדינא דגוד ואיגוד יאמר לנתבע אני רצוני לירד עמך בכל הבתים שיש לך בהחצר הזה כי חוששני פן ואולי יעזרני השם ובבית הזה שאתה רוצה לאגוד עמי אני אנצח ואקנה חלקך ולמחר מאחר שנשארו לך בתים בחצר תחזור אתה עלי עוד בדינא ואיגוד אשע"כ פעם א' ולא אשנה לו כתיב והנתבע משיבו כן דברת כי באלה חפצתי וזאת היא דעתי ואין רצוני לאגוד עמך כי אם בבית אחת כנגד הבית שיש לך שאפי' אם במציאות תנצח אותי מצד הסך המרובה שתקצוב לך ותקנה אתה אשיבה ידי עליך עוד ואיגוד עמך בבתים האחרים שיש לי עדיין בחצר מה יהיה הדין בזה למי שומעין כל הספק הזה הוא לצד המונח לפי המנהג שבבית כנגד בית עושים גא"א או תקנה חלקי או תמכור חלקך דלפי דברי הסמ"ע מוכח בהדייא דבנ"ד כי האי אין רשאי לכופו לקנות שניהם או בזה אח"ז וכדכתיבנא וצל"ע וישוב כי לא עצרתי כח רפה יתיב ולכשאפנה אשנה בע"ה נקי נדר באופן דמדברי הסמ"ע סי' קע"א ס"ק ל"ב וס"ק ל"ו מפו' יוצא דבבתים שאין בהם כדי חלוקה חלוקה לא יוכל הא' לומר לחברו גא"א בשניהם וכן כתב הלבוש והסמ"ע סיים דגם בזה אח"ז אינו יכול לו' גא"א אלא חולקין כדי שיהיה לכ"א דירה ואינו רשאי לגרשו מהסתפח בנחלתו יעו"ש ואם יש בהם דין חלוקה יחלקו בית כנגד בית כמפו' ס' י"ד ודוק והמנהג שלנו בזה לא מצאתיו עד הנה בספרי הפוסקים שבידי עד יערב עלינו רוח ממרום בס"ד ביען לס' מר"ן מוכח דכל דבר שתשמישו שוה אפי' אין דמיו שוין אינו יכול לכופו רק כאמור לו טול אתה אחד ואני השני וכמו שכתב הרמ"ה והסמ"ע ס"ק ל"א.
ועל המנהג שנהגו שהתובע נותן דמים בו ביום והנתבע ל' יום דהיינו זמן ב"ד בזה סמכת על דברי הרמ"ה שהביא הטור סי' קע"א והסמ"ע ס"ק מ"א יעו"ש בד"ק.
ועל מה שנהגו לירד לדינא דגא"א בהיות הבתים מבוררים ואין להם שיתוף רק בבית שער או בבאר מ"ח ובבית הכסא וכיוצא הנה מדברי הרא"ש מוכח בהדייא דהחצר אין בה דינא דגא"א והביא דבריו מור"ם סי' קע"א ס' ח' וכן משמעות סתם דברי הפוסקים