SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24350
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

ונשאר עוד לברר בהיכא דהתובע והנתבע [פירוש התובע והנתבע שאנחנו כותבים הוא שהתובע לחברו לירד לדינא דגא"א הוא הנק' תובע ושכנגדו נתבע] יש להם ד' בתים בשיתוף או יותר והתובע אומר אני רוצה לירד עמך לדינא דגא"א בכל הבתים או תקנה או תמכור ולעולם לא אשאר בשיתוף עמך והנתבע משיבו אין רצוני לירד עמך לדינא כי אם בבית אחת בדינא דגא"א בזה אח"ז בית אחר בית דווקא ומן הסברא נראה שבזה הצד הדין עם התובע לפי מנהגינו דכיון שתשמישן שוה אית בהו דינא דגא"א ואטרוחי בי דינא בכדי תרי זימני למה לי דדווקא בשני שפחות שאין מלאכתן שוה הוא דאינו יכול לו' לו גא"א בשניהם כ"א לסברת הרמ"ה ומטעם שכתב הרמ"ה בהדייא דיכול לו' לו שאחת תספיק לי שהרי כל אחת מלאכתה בפני עצמה כמפו' בדברי הרמ"ה אבל נדון דידן מלאכתן שוה ואית בהו דינא דגא"א וכבר כתב הרי"ף והביא דבריו הרא"ש בחידושיו דהעיקר תלוי ביד התובע ומטעם זה פסקו הרי"ף והרמב"ם דיכול העשיר לכוף לעני ולא כס' החולקין ובר מן דין אחר שמצינו לרש"י ז"ל בהדיא ולרבינו יונה הביא דבריו הרב שיטה מקובצת דס"ל דאפילו בשני שפחות שאין מלאכתן שוה שאחת יודעת לאפות והשנית לרקום שיכול לו' לו גא"א בשתיהן כא' ודלא כהרמ"ה דיינו לומר דכל מה שיש לנו דווקא בעובדא דתרתי אמהתא שאין מלאכתן שוה לא בהיכא דמלאכתם שוה דכל מה שיש לנו לקרב הדעות ולעשות שלם בין הפוסקים זהו דרך ישרה דאפושי פלוגתא לא מפשינן כידוע זהו הנר' לעניות דעתי קלה כמות שהיא לרוב החולשה כל עצמותי דכאים יחשבו ואין כח השכל מסכים לעיין בספרי הפוסקים כראוי כד ניים ושכיב הני מילי ואם שגיתי השם הטוב וכו' וידינני הקורא לכף זכות וכך ידינוהו מן השמים
חזרנו על המקרא לעניין מנהגינו הנה כבר כתבנו דפירוש דגא"א המוזכר בדבריהם הוא דהיינו טול אתה א' ואני השני והיינו היכא דיש להם ב' מקומות כגון ב' בתים אחת גדולה ואחת קטנה או אחת עדית וא' זיבורית דיכול לו' טול המעולה ותוסיף וכו' ובהיכא דהוא מקום אחד לבד כגון שנים ששכרו מקום א' כגון בית הבד או מרחץ או חנות בזה פירוש דינא דגא"א או קח ממני חלקי או תמכור לי חלקך באופן דהיכא דיש להם ב' מקומות דינא הוא דיטול כ"א מהם מקום א' כמ"ש הסמ"ע ס"ק ל"ב וס"ק ל"ו סי' קע"א ועיין להרב זכות אבות ד' נ"א ע"ד אות קל"ז יעו"ש ואות קמ"ה בתשובה א' למוהר"י ן' מלכה בעניין שוכר בית אחת עם בעל הקרקע שירדו לדינא דגא"א ושם נאמר שכך אמר לו התובע או תצא מביתך ואתן לך כו"כ בחודש או תתן לי אתה כו"כ ואני אצא מן הבית ומה שראיתי נוהגין בגא"א הוא כך שהרוצה לירד לדינא דגא"א מתייעץ בדעתו ועושה קצבה לשני הבתים דע' אם הם נשכרים או אם שומתם היא סך כ"ם בחודש הוא אומר הרי הם עלי בסך כ"ם הם בחודש ואח"כ באים שמאי ב"ד וחולקין החמשה אוקיות שעולה בשומה לפי יופי הבתים והנאותיהם וכן נהגו ולא מצאתי מנהג זה כתוב בשום ספר המצוי ביד לעת כזאת ועדיין נשאר עוד לברר עוד בהיכא דהרוצה לירד דגא"א והוא אומר לו אני ארד עמך בבית כנגד בית דווקא ביען שאם אני אקנה חלקך לא אפסיד כאם מעט שיעור תוספת שהוספתי בבית שלך ואם אתה תקנה חלקי ג"כ לא תרויח ג"כ הרבה משא"כ אם יהיו כל הבתים בדינא דגא"א שיתרבה הריוח לפי שיעור הבתים כידוע מה יהיה הדין בזה האופן ובשביל שהבורא יתברך שמו ברא בני אדם ואין א' מהם דומה לחברו כדתנן בסנהדרין ולא עוד אלא אפי' אדם אחד דעתו משתנית