SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24348
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

כמ"ש הטור והו"ל כשני בתים דכל א' נוטל א' ואין כוח ביד השני לגרשו מהסתפח בנחלת עיין סמ"ע וסיים הטור וכן כתב א"א הרא"ש ז"ל וכן כתב רב האיי תשובה על חצר שיש בה בתים ואין בכל א' כדי חלוקה אם יש לחלוק בתים כנגד בתים או דיינינן בכל בית גא"א והשיב פשיטא בתים שבחצר מתחלקין בתים כנגד בתים בשומא ובמידה ואין אומרים בכל בית בפני עצמו גא"א עכ"ל
הנה מדברי רב האיי גאון ומס' הרמ"ה מוכח דשני בתים דתשמישיהן שוה הגם שאין דמיהן שוה שאחת גדולה ואחת קטנה דינא הוא שיחלוקו בית כנגד בית ויאמר לו כל מי שיקח המגיע לה יוסיף לחברו דמים לפי שומא או יאמר תקח איזו מהם שירצה ומעתה יצא לנו הדין בשני אחים דרך משל שירשו ממורישם ב' בתים שתשמישן שוה ואין דמיהן שוה דינא הוא שיחלוקו בית כנגד בית דווקא וכמו שפירש מר"ן שיחותיו וכתב בזה"ל שיכול לו' לחברו טול אתה אחד ואני השני אבל אין בידו רשות לו' לו גוד בשניהם או' איגוד בשניהם ואם כן כמאן אנחנו סוברים לפי המנהג הנהוג עכשיו בשני בתים שתשמישן שוה דכופהו לו' לו גא"א בשניהם כאחד דלדעת הרמב"ן אפי' היכא דתשמישן שוה אם אין דמיהן שוה ליכא דגא"א דטוב ורע הוי כשני מינים ולדעת הרמ"ה ורבינו האיי נמי הרי ביארו בדבריהם דדווקא חלוקת בית כנגד בית דווקא ואם כן לכאורה מנהגינו הוא דלא כמאן לגמרי שהרי לשון תיבת גא"א דנקט הרמ"ה בלשונו חזר הוא בעצמו ופירשה דהיינו שיאמר לו קח אתה המעולה ותוסיף וכו' וכמ"ש מר"ן ומור"ם בסי' קמ"ה בהדייא הן אמת שסיום דברי רבינו האיי שסיים בד"ק וז"ל ואין אומרים בכל בית בפני עצמו הוא דאינו יכול דוק מינה שאם יאמר לו גא"א בשניהם אפשר לו' דיכול אבל האמת הוא שמדברי הרמ"ה מוכח בהדיא דגא"א דיכולים לעשות היינו דווקא שיאמר לו כל מי שיקח המעולה יוסיף לחברו דווקא וכן מדוקדק מלשון מרן סי' י"ב שכתב שיכול לו' לחברו גא"א וסיים דהיינו שחולקין בית כנגד בית אחד כנגד חברו ואחד נוטל א' והשני שני ותיבת גא"א דהיינו דנקט הרמ"ה בלשונו מכר וכו' ואומרת דדווקא באופן זה הוא דיכול ולא באופן אחר באופן דפי' גא"א המוזכר בדברי הרמ"ה אינו דעניין שאנו נוהגין לעשות ומניין לנו כח לגרשו מהסתפח בנחלת אבותיו וכמ"ש הסמ"ע בהדיא והטור סיים שרבינו האיי סובר כהרמ"ה והרי הרמ"ה פירש לנו שיחותיו בהדיא וכמ"ש לשונו ורבינו האיי על מעשה שבא לידו השיב שהשואל שאל שיעשה גא"א בכל בית ודוק
ולפי מה שנכתוב לקמן בס"ד אין כאן דקדוק בדברי רבינו האיי כלל דרבינו האיי רבותא גדולה אשמועינן דאפי' בכל בית בפ"ע דהיינו בזאח"ז דמועיל אפי' בשפחות שאין מלאכתן שוה ולא דווקא בזה וכו' וכ"ש גא"א בשניהם פשיטא דאינו יכול ודוק
ודע שמצאתי להרב שיטה מקובצת לבתרא שכתב שיש מן הפוסקים שסוברים דבשני שפחות שאין תשמישן שוה שהאחת יודעת לאפות וכו' כמוזכר בש"ס דיכול לו' גא"א בשתיהן כאחד ודלא כהרמ"ה יעו"ש בד"ק והרא"ש בחידושיו לבתרא ג"כ לא ביאר לנו דעתו מהו הדין בתרתי אמבוהא אם יכול לכופו לו' גא"א בשתיהם כא' ולא ביאר לנו רק דין זה דהיינו שבכל אחת מן השפחות יאמר האחד לחברו גא"א וכן נמי בחלוקת שדה וכרם כתב שעל כ"א יאמרו גא"א זהו לענין שיכול לכופו ובעניין שאינו יכול לכופו לא כתב אלא שאין יכול לו' לו טול אתה שפחה זו ואני האחרת כיון שאין מלאכתן שוה באופן שהחלוקה של שניהם כאחד לא נתבארה בדברי הר"ב מה דינה דאפשר לו' דדווקא טול אתה זה ואני השנייה הוא דאינו יכול הא כל חוץ מזה בין גא"א בשתיהן כא' בין בזה אח"ז יכול הוא לכופו דהרי לא שלל לנו הרא"ש זלה"ה רק טול אתה זו ואני האחרת או אפשר דתידוק איפכא מסמ"ע דדווקא בזה אח"ז הוא דיכול לכופו הא כל חוץ מזה האופן אינו יכול לכופו בין אם יאמר טול את זה ואני השנייה בין אם יאמר גא"א בשניהם כא' ודוק ועיין במ"ש בסמוך ודוק