SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	24346
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).


בדבר זה כלל נוסף גם שהאל' של אחיהם הנז' היתה מערערת אחרי פטירת בעלה הנז' לבטל הפשר והתיווך שעשתה עם בעלה הנז' והיתה אומרת שאטול המחצית מהקרקעות בשלימות והיו משיבים אותה האפו' שהם המערערים הנה לפניך הקרקע אם תזכה בדין ולפחות היה להם לאיים עליה בדברים בעלמא שיש צד ערעור על הקרקע הנז' כדי לעשות נחת רוח ליתומי אחיהם שהם באותה זמן היו עומדים לעזרתם בכל עוז ותעצומות ועביד איניש לאיים אפי' בדברים שאין בם מועיל.
זאת יתירה שבשעת המינוי שמינו אותם ב"ד לא נתרצו למנותם רק בתנאי זה שאמרו להם הנה אנחנו משתדלים לגבות סך מה בכל חודש של שכירות הקרקע שעולה סכומו כו"כ בחודש בלתי שם הנאה והיו חושבים כל שכירות הקרקע בשלימות אין חסר דבר.
באופן אם באין לאומדנות רבו מספורות ואומדנה להחזיק ביתמי לכ"ע עבדינן ובנ"ד איכא בידינו אומדנות גדולות ופעם א' זכורני שזה לפי מה ששמעתי שהיה רצוני לדור בבית א' מהחצר הנז' שעלה הערעור והיו אומרים בפירוש לאל' שיפרעו השכירות שפורעים בה הזולת וזו דומה למ"ש מור"ם סי' קמ"ב בראובן ושמעון שיש להם ערעור ביחד על חזקת ישוב וקנה ראובן משמעון לשנה הרי הישוב לשמעון שאילו היתה החזקה של ראובן לא היה קונה משמעון לשנה כמ"ש המרדכי וכתב מור"ם סי' קמ"ב דה"ה אם שכרו ממנו ועיין כנה"ג סי' קמ"ב אות ג' ועוד דהיה אפו' משכירם לזולת וכתב הרב כנה"ג סי' קע"ו אות ס"ג דדוקא בדיבור בעלמא לא עביד מעשה הוא דלא איבד זכותו אבל סירסור עביד מעשה מיקרי ואיבד זכותו ונר' היו נותנין חשבון כל השכי' שנה בשנה זאת מכלל דאיכא אחריתי שמאחר שטענה האל' הנז' שכל כתבי זכיותיהם היו מסורים בידם בעת שנתמנו זה לדבר אומדנא נקראת ג"כ להחזיק דאי היזק בגוף הקרקע מהני לסברת מור"ם סי' קמ"ט ס' ט' ובא"ט כתב הריב"ש דלא מהני חזקתו בנכסי יתומים אפי' בחפירת בורות כמ"ש הרב"י משמו והסמ"ע ס"ק י"א וזה שכתבנו עם היות שאינו ענין כלל לנדון שלנו דכאן האומדנא דאפט' הוא המערער מ"מ כתבנו זה לסיוע קצת לאומדתנא ונוסף גם הוא שאחרי מות כהרי"ץ בנו הנז' וסתרו ותקנו וחשבו הכל בפנקס ערוך על הימ' אחת לאחת ומעולם לא עלתה על לבם מחשבה זו כלל אלא לעת כזאת
ועוד בה נר' לזכת היתו' ממה שכתב הרב ב"ח ס' קמ"ט בפשיטות וז"ל על מה שכתב הרב אלברצלוני דאחים שהוצאתם ביחד אין להם חזקה זע"ז אפי' מוצא וכו' כגון שאח א' עני ואחד עשיר ודר העני בבית המיוחד לאחיו אין יכול להחזיק באות ג' הבית עכ"ל סיים הרב הנז' ואם דעשיר דר בבית אחיו העני ודאי דיש לו חזקה והביא דבריו כנה"ג בלי חולק יעו"ש בד"ק ס'י קמ"ט אות ע"ז הנה לפניך דלדעת הב"ח ג"כ אפי' לס' הרי"ב זכו היתו' ואם כן רבים הם אתנו הרב ב"ח והלבוש ומהר"ם אלשקר והרב פרישה ומוהרד"ם וכו' ואיכא בידינו כמה ספיקי טובא ספק אם אחים כשותפים ואת"ל דאחים כשותפים שמא הלכה כמ"ד דבאין להם כיס אחד עלתה להם חזקה ואת"ל וכו' דילמא בכאן שאני שהעשיר הוא שהיה דר בבתים וכס' הב"ח הנז' ועוד איכא ספיקי אחריני ועוד בה כבר כתב הרב בעי חיי דכל היכא דחלקו וכו' יעו"ש
באופן דלדעתי דעת הדיוט נר' דזכו היתו' בדינם מכמה טעמי ואומדנות גלויות ידועות ובפרט שהיה בכל חודש ממש בונה כהרי"ץ וחוזר וסותר ומתקן תיקון אחר אשר יראה בעיניו ולא עביד איניש דשתיק כולי האי ועשה כמה עניינים של יפוי וכו' שאין שום אדם עושה אותם כי אם לדור במקום שדר בהם הוא בעצמו לא לשכירות ואיך אפשר שהמערערים הנז' יוציאו סך מה ויגבו משכי' דבר מועט בכ"ח והם היו צריכים ליטול ע"י מהזולת בסך כו"כ לחודש וכל זה היה עושה כהרי"ץ בפרסום גדול ולא היה עליו שום ערעור לא יום א' זה דבר לא ישוער בשכל האנושי כלל וכבר כתבנו דכל מילתא דהוי בפרסום ודאי דזכה המחזיק ועיין להריב"ש שכתב דאפו' דמכר נכסי יתמי דאיבד זכותו אי טוען שהיא גזולה בידם דדווקא אם לא היה לו אלא שיעבוד בעלמא הוא דלא איבד זכותו אבל לא בהיכא דטוען גזולה יעו"ש בד"ק בתשובה סי' קמ"ה והכנה"ג שם ועניינים שהיה עושה כהרי"ץ הנז' היו בהפלגה שראינו שאיבד ימים על חפירת בור א' ולא עלה בידו ימים מספר קנצי למילין דזכו היתו' בשלהם