SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)
Monsonégo, Yédidyah
Numéro d'objet: |
23552 |
Date: |
XIXe |
Genre: |
Livre Manuscrit |
Lieu: |
Fès |
Sujet: |
Questions et Réponses |
Recherche dans "Notes":
MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).
אלא נכסי א' ושאינו רשאי לשלוח יד בנכסי אחיו וכשיתרצו שניהם אח"כ ... מן הדין ולכתוב על נכסי עצמו מה שעשו עשוי ורשאי אז לעשות בנכסי אחיו כרצונו אמנם אם לא הודיעום הדין נותן דהוה ליה מעשה טעות וחוזר ולא ישתעבדו נכסי עצמו כלל ואם יגרשנה יפרע לה כתובה מנכסי בעל ראשון ואם לא יספיקו מזלה גרם ואם מת וכתובתה כמנהג ק"ק קאשטילייאנוש יחלקו נכסי בעל א' מחצה ליבמה ומחצה ליורשי יבם עכ"ל הצריך לעניינו עוד כתב הרב הנז' בתשובותיו בדף ק' ע"א ז"ל הצריך לעניינו והנה מן הדין אין היבמה צריכה כתובה כלל מהיבם כי כתובה א' תספיק ולא עוד אלא שלדעתי כל הכתובות שכותבין בזמן הזה למתיבמות לאו כלום נינהו שהרי אינם כתובות כתקנת חכמים שהם אמרו שכתובתה על נכסי בעלה ראשון והסופרים שבזמן הזה כותבין על נכסי יבם בלי שמודיעין ליבם וליבמה ואני עמדתי על הדבר הזה ומצאתי טעות זה בין במדינה זו בין במדינה אחרת וגם אנשים רשומים ראיתי נכשלים בזה אלא שמעת שעמדתי על דעתי אני כותב בכל הפרטים בין בעיקר בין בתוספת בין במתנה בין בנדונייא בכל פרט מהם אני כותב דכתב לך אחי נ"ע ולבסוף אני כותב וקע"ע היבם אחריות חומר כתובה דא כלה עליו ועל יורשיו אחריו על כל נכסי אחיו המת מקרקעי ואגבן מטלטלי כתחז"ל זולת כשיש איזו נפקותא אני מודיע ליבם וליבמה החילוק שבין כשתכתב הכתובה על נכסי המת או על נכסי יבם אם יתרצו שניהם אני כותב על נכסי יבם ומפרש כן בפירוש שמדעת שניהם נעשה הדבר הזה ואם לא יתרצו שניהם אלא אחד מהם לא חיישנא ליה ולא כתיבנא אלא אנכסי המת כדברי חז"ל וכ"ש מן הסתם וא"כ הללו שכותבין מן הסתם אנכסי יבגם בלי להודיעם לאו כתקנת חכמים נינהו ולא מהנו אלא לצור ע"פ צלוחיתם עכ"ל הרב הנז' הרי מפורש פרשה פתוחה ולא סתומה מדברי הרב הנז' שאפי' אם היו כותבין הכתובה אנכסי היבם ולא יכתבו בפירוש שמדעת שניהם נעשה הדבר הזה דלאו כלום הוא ומעשה טעות הוא וחוזר ולא ישתעבדו נכסי היבם כלל ואם מת וכתובתה כמנהג ק"ק קאשטילייאנוס יחלקו
(2)
במותב תלתא כחדא הוינא יתבין כד את"ק עד אח"ך ה"ה החו"ן הר' יצחק ן' מסעוד די"ן .. ואסהיד קדמנא בתר האיום והגיזום כדחזי מ"ד ודא מאי דאסהיד קדמנא העד באיין העלוב הר' אהרן נ"ע בכמוהר"ר שמעיה הכהן נ"ע עמל קודאמו התראה עלה סיבת מראתו היבמה אסתר בת כה"ר שלמה הכהן נ"ע די"ן זהור וקאלו קבל תטכול לחופה מעאה אסתר הנז' כאנו מן לעדים באיין ראני מא נעמלהא פלכתובה גיר די תחב בדי"ת שת"ת לאיין סמעת פדבדו ילא כתובתה על נכסי בעלה הא' ומנאיין בדא יבכי הרש"ל הנז' בדמעות שליש קודאם לקהל קאלהום הרש"ל די"ת הווא יעמל לכתובה פחאל ראג'ל אלוולי קאם אהרן הנז' קאלו עלאש נטוולו קתב די תחב בלחאק ראה עלה אומור די"ת שתתעלה ולראיה ביד יורשי העלוב אהרן הנז' כו"ח שמ"פ תמ"ת והיז"ב כ"ו יום לחשון מש' תרא"ו וכן תעשו ל"ק והשו"ב וקיים
תי' שמעיה שע"ס ט"ס וצ"ל יוסף וכו' וד"ק וק"ש שמואל כהן סליט"א אליהו הן' סוסאן סי"ט
נדרשתי לחוות דעתי מה ששוהד"ן בענין הנז' ומרא"ש מקדמי אר"ש הבוא נבוא מ"ש הרב הגדול כמוהר"ר יעב"ץ זלה"ה בתשובותיו בדף קס"ג ע"ב ז"ל ספרי דווקני כותבין כתובת יבם בסך כתובה ראשונה שהיה לה על בעלה הראשון בלי תוספת ומגרעת אך כותבין באחריות גמורה על נכסי בעל ראשון מקרקעי ואג"מ ואז דינא הוא דאינו יכול היבם לשלוח יד בנכסי אחיו אלא ברשותה שלא יפקיע שעבודה ואז אף אם תפס נכסי אחיו או תפסתם היבמה מוציאין מידם ומה שצריכין היבם והיבמה לתשמיש ומלבוש וכדומה ישתמשו בו עד שיכלה ומה שאינו צריך ימכר וילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות ואז אם בתולה נשאת לבעל א' כותבין גם בכתובת יבם מאתים כדין בתולה אמנם אם כותב לה היבם כתובה על נכסי עצמו אף שנשאת בתולה לבעל א' אין כותב לה היבם אלא מנה כדין אלמנה וכיון ששעבד לה נכסי עצמו זכה בנכסי אחיו ומוכר ונותן כחפצו וכמו שמבואר בכמה מקומות ובפרט בא"ה קס"ח אמנם האמת יורה דרכו שצריך שיודיעו ליבם וליבמה שמן הדין לא ישתעבדו לה נכסי עצמו