SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	23546
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

שאילה מבדי"ץ
גופא דעובדא הכי הוה בשלשה אחים מאב ואב ויש לה אח ואחות מאביהם והלך א' מהם האח שיש להם מהאב הרחיק נדוד ונלב"ע ושמענו מפי השמועה שבהיותו שכ"מ צוה לקנות לו ס"ת לשמו ואת כל העודף לאחותו ולא ידענו כיצד היתה כוונתו אם בל' ירושה אם בל' מתנה והיום הזה באה לפנינו ק"ע כו"ח וז"ן א"ב ת"ב במותב תלתא כחדא הוינא יתבין כא"ק שע"ך הה"י הי' מכלוף ן' מכלוף הן' עמור והי' משה בה"ר יוסף נ"ע הן' אדרעי ואסהידו קדמנא בתר האיום והגיזום כדחזי מ"ד ודא מאי דאסהידו קדמנא העדים הנ"ל באיין מנאיין כאן הבחור מכלוף ן' יעקב הן' חמו מוטל על ערש דוי בחולי אריח לצפר לתפ"ץ היה מיושב בדעתו משיב על ה"ה ועל"ל כאנו הומאן גאלסין קדאמו וזא דוד ן' משה הן' שטרית קאלו ווצי עלא מתאעך אש תשאל וואס ענדך קאלהום בזה"ל כונו מן לעדים אנא סי צ'ראהים מא ענדי בלחאק נוקרא ענדי קימת כמסין מת' ווחאד שכל דלקמח ואחד שכל דשעיר ושליעה די סרית עלה סלימאן ומאעאד מה כלצתו פיהה ביעוהא וכלצוה ראני כא נווצי קדאמכום ידא הי"ת חן מני וברית מתאעי נעמל ביה למצוה דלערץ וידא כתאבשי ראני מן דאבא ראהו הקדש לזכות ס"ת ת"ת ולדאבא יא בא דוד תסרילי ס"ת שת"ת יכון מליח ותעמלו קסווא מליחא תפוחים ומעילים מלאח וסעודה וידא בקאשי עטיה לכותי והאד ספר יכון פיידך יא בא דוד ופאיין מה מסית ורחלת יכון פיידך קאלו בא דוד דאבא יזיו כוואנך יעביווה קאלו אנא כא נווציך יכון גיר ענדך וסהדו לעדים הנז' באיין גיר נלב"ע העלוב הנז' זאבו לעבאר ועברו לקמח וזברו כמסין מוד ושעיר צחצתאיין ובאעו לקמח בסך בם למוד ושעיר בסך אם למוד ועוד ביררו באיין נוקרא די עמל לבנת דוד פשידוכין סמח מחי' גמו' עכס"ע העדים הנז' ועוד ביררו באיין נוקרא די כלה באעוהא באש שראהא מולאהא לאיין כאנת קביחא ומאזל סי מנהא מא תבאעתסי מן סיבה די כאנו מאהושי מליחה ע"כ סתמו העדים עדותם הנ"ל וקבלנו עדותם כד הוינא בי תלת וחש"פ תמ"ת לראייה בייד דוד הנ"ל שכך צוה העלוב הנז' תמ"ך והיז"ב ח' ימים לחדש אדר המהודר הראשון מש' על דברת"י למלכי צדק לפר"ק והשו"ב ואמת וקיים וחתום כהה"ר שמואל הכהן וכה"ר אברהם הכהן
והנר' בזה הגם דמלשון הצוואה הוא ל' מתנה משמע ודברי שכ"מ הנ"ל כלהו שרירין ברירין וקיימין מ"מ קבלה בידינו מרבותינו חו"ר המערב הקדמונים חל"ב דבכגון זה ודכוותיה צריך לזה חבר עיר כדי לגעור בו ולמימר ליה לא תיהוי באעבורי אחסנתא ובנד"ז כפר מיישור הגם דיש להם ש"ץ עדיין לה הגיע להיות כחבר עיר ומה גם שלא היה בצוואה מחמת ההן והאחים הנז' ג"ך אמרו שיקיימו דברי שכ"מ אבל הס"ת יהיה אצלם במקום שרבו ישראל ועיין בסי' רנ"ג ומ"ש הסמ"ע ס"ק א' וסיים בס"ד וכמ"ש הטור והמחבר בסי' רנ"ב מה גם בזה דינו כדין ירושה להיות לה ג' ששמעו הצוואה בתורת דיינים וא"כ בנד"ז ליכא כ"א שני הדיוטות וכו' וכנ"ל זה הנר' ושלום משה יתאח סי"ט