SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	23530
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

באופן דהנה לדברי הסמ"ע כתב דביש כיס א' להן אין מחזיקין זע"ז וסיים ועפ"ר מ"ש עוד מזה וכבר כבבנו תירוץ הפרישה שהסכים לחילוק הא' שכתב
ומתשו' הרשב"א הנז' שהביא הסמ"ע אין הוכחה גמורה להפך דאינה למידחי דהרשב"א מיירי באין להם כיס אחד וגם הסמ"ע ז"ל כתבו משמע תיבת משמע אינה מורה שמוכרח לומר כן שבקינן פשיטותא דבעל העיטור ודעימיה מקמי ספיקא דאיכא בדברי הרשב"א ומה גם דיכולים אנן לפרש דבריו בעניין שיבואו נוחין עם בעל העיטור דקי"ל אפושי פלוגתא וכו' ולא יהיה אלא ספק הדבר או מחלוקת הא קי"ל ארעא בחזקת מאן דקיימא תיקום כמ"ש כל הפוסקים
עוד מצאנו להרב בעי חיי אחר שפלפל הרבה בתשו' בס' בעל העיטור הנז' כתב וז"ל כללא דמילתא דאם אין עדים שנשארו משותפין אחר מיתת אביהם לא שנא חלוקין בעיסתן לא שנא אינם חלוקים לא שנא יש בה דין חלוקה וכו' לא שנא אין בה עלתה לו חזקה במיגו וכו' וכ"כ הרב משפט צדק וגדולה מזאת כתב הרב ב"י בסי' קע"ט דאפי' בשותפין כל היכא דליכא סהדי שעדיין משותפין נאמן במיגו דאי בעי אמר חלקנו יעו"ש בד"ק וכן מדוקדק בדברי הרב משפט צדק דכתב דכל שלא חלקו וכו'
באופן בעניין האחים וכו' רבים הם אשר אתנו לזכות ליתו' ואפי' היה הדבר במחלוקת שנוי וכ"ש דרוב המפרשים סברתם הכי מהרש"ך ומהרשד"ם ומשפטי צדק ומהר"א בוטון ומהר"ם אלשיך וכ"ן שהוא דעת הש"ך והפרישה ורבים אשר אתם
ועוד נר' דבנ"ד דאפי' אם נאמר דחשבינן ליהו כשותפות ממש ודין אחים ושותפים כי הדדי נינהו ובנ"ד מתשו' הרשב"א ז"ל מ"מ בנדון דידן לא זו הדרך ולא זו העיר דטעמא מאי אמור רבנן שותפין אין להם וכו' היינו מטעמא דכתיבנא לעיל וכ"ש בדבר שהוא ידוע שהיו שותף וכמ"ש מר"ן בהדייא וז"ל הכא בעדים שראובן ידוע שהוא שותפו וכו' אבל אם לא הביא שמעון ראיה שראובן היה שותף אלא ראובן הודה מעצמו וכו' נאמן במיגו וכו'
ובנ"ד אין כאן אפי' הודאת המחזיק כלל שהיתו' טוענים שמעולם לא היו שותפים עמו ומאין ולאין יכנס זה בגדר שותפין וכו' וכן מצינו להרב מהרשד"ם הביא דבריו כנה"ג סי' י"ט סי' קע"ט וז"ל כל אלו שאמרו אין להם חזקה היינו בדברים שיש עדים או שאנו יודעים דבר זה הוא של ראובן ועתה מחזיק בו שמעון וא"ל שהוא שלו וכו' אבל בעניין אחר לא מהני עכ"ל מהרשד"ם וסיים הרב כנה"ג וכן בדין דאם לא כן נאמן במיגו יעו"ש בד"ק
וכן מצינו עוד בפסק אחד של רבותינו הא' זלה"ה וחתומים בו של חו"ר המערב וז"ל הצריך לעניינינו ואעפ"י שכתב מר"ן סי' קמ"ט ס"ו וכו' שאני התם שהמערער היה שותף עם המחזיק ועכשיו טוען המחזיק שקנה מאת שותפו בהא הוא דלא עלתה לו וכו' לא כן בנ"ד שטוען הלוקח שהמערער לא היה שותפו מעולם אלא שבשעה שקנה מאת פ' קנה ממנו חלקו וחלק העניים והו"ל כקונה קרקע של שני שותפין שעלתה לו חזקה לגבי כל א' מהם וזה פשוט לכל יודעי דעת וכמ"ש מור"ם סי' הנז' יעו"ש בד"ק
עוד ראיתי בפסק א' שחתו' בו ב"ד של ארבע ומתוכם כעין החשמל הרב מוהרח"ס זלה"ה וז"ל וכ"ש לפי הנשמע שגם החלקים שהיו לו בשיתוף עם בעלי החצר טענו עליו שאין לו זכות בהם כלל נמצא לפי זה אינו שותף ולא שייך בזה שותפין וכו'
(2)
... מר"ן ז"ל דלא אמרו בדבר הידוע לשותף אין לו חזקה על חבירו הן בידוע שהוא שותפו ויש עדים ע"ז וראו שהוא של השותפות וגם יש עדים שראו וכו' הא לאו נאמן במיגו יעו"ש בב"י סי' הנז'
וכן זכורני בעדות שראיתי בפסק א' שזיכו ב"ד מטעם זה ממש ליוסף אפלאלו ושו' בשעה שערער עליו שמואל בן לחזאן ודבר זה ממקומו הוא מוכרע דבשלמא אם הוא שותף בודאי בחלק מה עכ"פ ולעת עתה החזיק השותף בכולה או בחלק א' ואמר זה החלק עלה לחלקי לסברת מ"ד שהביא הטור בזה הוא דאמרינן שותף אין לו וכו' וטעמא רבא איכא וכדכתיבנא לא זו הדרך ולא זו העיר בנ"ד שהעיקר שעליו אנחנו דנים הוא אם הוא שותף או לא ולא שייך למימר בזה שותפין אין להם וכו' דצריך אתה לברור לי שהוא שותף ואז נצטרך עמך לדינא ודייני וכל עיקרם לא באו לפנינו לדין כס' שראובן טוען אני שותף עמך ושמעון משיבו אין אתה שותף עמי ולא נכנס זה בגדר שותפין אין וכו' וזה פשוט לדעתי
ואני אומר שדבר זה אעפ"י שכבר ביררנו אותו עם כל זה אם לא נברא בדין הוא שיברא דאם לא כן לקתה מדת הדין דהנה כבר ידוע דכל החצירות והבתים שלנו הם קרויים על שמות בעלים הא' יש של ז' דורות ויש של ח' ומקרא מלא דיבר הכתוב קראו בשמותם עלי אדמות היעלה על לב איש שמי שהוא מכונה מזרע משפחה אחת כשישמע חצר אחת נקראת ע"ש פ' שהוא מורישו מז' דורות וכיוצא יבוא לערער על המחזיק שהחזיק דור אחר דור ואם לא ימצא שטר קנייה תאבד זכותו והדרא ארעא והדרא פירי ובפרט ברוב הימים שעכ"פ הלכו לאיבוד והקרקע נתגלגל מקונה לקונה דור אחר דור כמנהג הפשוט בכל העולם זה ודאי לא יעלה על לב איש ואין זה עניין כלל למ"ש מר"ן ז"ל בעניין עידי אבות דעידי אבות היינו שיברר שנהג בה אביו בשיתוף זמן מה עם המחזיק וכמו שפירש הרב מוהרד"ף בירדוגו ז"ל דאי לא תימא הכי לא הנחת בית לבן אברהם אבינו שתשאר בחזקתו וכדכתבנו וכדאמור רבנן גבי קלתה בכתובות וכמה עניינים תיקנו רבותינו חוץ משורת הדין מפני תקנת העולם וכמו ב"ח בבינונית ועיין ס' ס"א ובכמה מקומות וזה מילתא דמסתברא דבעינן שיהיה לו שותפות ברורה ובזה הוא דלא עלתה לשותף חזקה לא להחזיק בכולו ולא להחזיק בחציה ולומר זה עלה לחלקי ודוק
וכגון דא צריך לאודועי דעם היות שמתשו' הרשב"א שהביא הרב"י סי' קע"ו מחו' ז' מוכח משם דאחים אינם מחזיקים זע"ז גם זה הנה כבר ישב אותו מהרש"ך ח"ב סי' רל"ב.
באופן דלדעתי הדבר פשוט הן מצד אחים ואפי' אם נאמר שדינם כשותפים וכדכתיבנא ואף דאיכא מחלוקת באחים וכמ"ש לעיל רבים הם אשר אתנו ועיין בס' כנה"ג אות ע"ד סי' קמ"ט אות ב' דכתב דאם מכרו האחים המחזיקים לאחר אנן טוענין ללוקח שהיו חלוקים בעיסתן ואפי' אם היו האחים אומרים שלא חלוקים בעיסתנו יעו"ש מהר"מ בוטון סי' קל"ה ומהרשד"ם יעו"ש
ועיין עוד בדבריו שכתב דאם הדבר ספק באיזה אופן הגיע לידו הקרקע אעפ"י שהמערער יש לו שטר בידו שהיתה שלו טענינן ללוקח שלקחה ממי שקנאה מן המערער או מן המערער עצמו מהר"א ששון סי' ק"ז וכנה"ג ד' רי"ג ע"ב
ותו כתב מוהרי"ט ח"ב קי"א אם המחזיק הוא לוקח ואינו יודע אם הלוקח הא' לקחה מהמערער או מאחר טענינן ליה שהלוקח הא' לקחה מהמערער עיין כנה"ג סי' קמ"ו אות מ"ו.
באופן מאחר דיש בידינו יתומים והוו מוחזקים טענינן ליהו ועיין למהרי"ט שכתב דטוענין ליתמי אפי' מאי דלא מצי אבוהון והביא דבריו כנה"ג וכן כתב מר"ן בשו"ת אבקת רוכל שים עיניך ועיין אות ע"ח בכנה"ג סי' קמ"ז שכתב דכל יורש קרקע ממורישיו נקרא מוחזק אפי' לגבי בעלים הא' אלא שיש חולקים ע"ז יעו"ש בד"ק
ואפי' אם נאמר שהדבר תלוי במחלוקת אם אחים דינם כשותפים וכו' מ"מ כבר מצינו למוהרש יפה תשובה בכתב יד הביא דבריו כנה"ג סי' קע"ז הגהת הטור אות י"ד שכתב וז"ל בפלגותא דרבוותא לא אמרינן קרקע בחזקת בעליה הא' עומדת רק יד המחזיק בה הוא על העליונה והוא הזוכה יעו"ש
(3)
ומעתה אין אנו צריכין ליכנס בס' הרב מוהרי"ט חלק חו"מ סי' כ"ו שהביא דבריו כנה"ג אות ז' והבאה"ט סי' קמ"ט דהא דשותפין אין להם חזקה זע"ז הוא דוקא בחצרות שדרים בהם אבל לא בשכירות ועיין מוהרש"ך ח"א סי' כ"ה והרב כנה"ג הביא דברי הרב הנז' ולא חלק עליהם דלפי דעת הרב הנז' לית דין ולית דיין דאין טענת המערער כלום אלא דזאת מצינו דהרב עדות ביהוסף שדי ררגא תשו' הרב מוהרי"ט ז"ל והפיל סברתו זאת יסוד עד צואר יעו"ש לכאורה יש להביא קצת ראיה לדברי מוהרי"ט ז"ל מהא דקי"ל גם אל' שאין לה חזקה וכו' וסיים שם הרשב"ש ז"ל דוקא בתים שדרה בהם אבל בתים שאינה דרה בהם יש לה חזקה הביא דבריו כנה"ג אות כ"ב סי' קמ"ט והביא דבריו רבינו ב"י סי' קמ"ה מחו' ו' ובאה"ע סי' צ"ו והרא"ש כלל ל"ז והר"א ששון סי' ל"ד אלא שאין דעתם כלום נגד הרבנים שחלקו על מהרי"ט ז"ל ומ"מ יש סניף לסברתו זאת קצת מלשון זה של הרשב"ש עם היות שיש כח ביד הדוחה לדחות
ואפ"ה אם נאמר שהדבר תלוי במחלוקת אם האחים דינם כשותפים וכו' מ"מ כבר מצינו בתשובה למהר"ש יפה הביאה הכנה"ג בסי' ק"מ בהגהות הטור אות י"ד וז"ל בפלוגתא דרבווואתא לא אמרינן קרקע בחזקת בעליה הא' עומדת רק יד המחזיק בה הוא שידו על העליונה והוא הזוכה ועיין כנה"ג סי' קמ"ו אות כ"ז שכתב וז"ל לא פליגא תשובה זו עם התשובה שהביא הטור סי' קמ"ט משם הר"י אלברצלוני
עוד טעמא אחרינא איכא לזכות ליתו' מטעם שיוכלו לו' בפנינו הודית לאבינו שמכרתם לו במיגו שיכולים לו' ממך קנינו כמ"ש מור"ם סי' קנ"ב ס' א' וכיוצא בזה כתב ג"כ סי' קמ"ו בסעי' א' וז"ל אשה שהחזיקה בקרקע לאחר מותו ואח"כ החזיק בנה ובאו יורשי הבעל ואומרים שקרקע זו של הבעל ובנה אומר שנפל לאמו בכתובתה נאמן במיגו דאי בעי אמר מכם קניתיה אבל אם לא אכל שני חזקה וכו' יעו"ש וכיוצא בזה כתב הטור סי' קמ"ט ס' י"ח גבי הקונה מן הגוי יעו"ש
עוד טעמא אחרינא איכא לזכות היתו' מטעם שיוכלו לו' בפנינו הודית לאבינו שמכרתם לו במיגו שיכולים לו' ממך כמ"ש מור"ם סי' קנ"ב ס' א' וכיוצא בזה כתב ג"כ בקמ"ו בסעי' א' וז"ל אשה שהחזיקה בקרקע לאחר מותו ואח"כ החזיק בנה ובאו יורשי הבעל ואומרים שקרקע זו של הבעל ובנה אומר שנפל לאמו בכתובתה נאמן במיגו דאי בעי אמר מכם קניתיה אבל אם לא אכל שני חזקה וכו' יעו"ש וכיוצא בזה כתב הטור ס' י"א גבי הקונה מן הגוי יעו"ש
כן הלוקח מן הבעל והחזיק ג"ש אחר מות הבעל וטען אתה מכרת לבעל בפני ואני קניתי ממנו במיגו שאם היה רוצה היה טוען קניתים ממך אחרי מות בעליך יעו"ש בטור ס' ט' וכתב ע"ז מהרי"ט חלק חו"מ סי' כ"ח דה"ה אם טוען ממך קניתי בפני בעליך נאמן במיגו יעו"ש ועיין בטור סי' קנ"ב שכתב דאם טוען הבן בפני הודית וכו' ואפי' אם בענייני מיגו שכתבנו יש מהם שאינם בס' מר"ן מ"מ איכא שדינו אופני מיגו אחריני דהלכתא נינהו אליבא דכו"ע בנדון דידן ודוק ועיין עוד בדברי הטור באה"ע סי' פ"ז
וצריך לאודועי ואעג"ב דמתשו' הרשב"א שהביא הרב"י בסי' קמ"ו מחו' ז' מוכח משם דהאחים אינם מחזיקין זע"ז גם זאת הקושיא כבר יישב אותה מהרש"ך בח"ב סי' רל"ב והביא דבריו הרב כנה"ג סי' קמ"ו אות כ"ח וז"ל לא פליגא תשובה זו עם התשובה שהביא הטור בסי' קמ"ט משם הר"י אלברצלוני יעו"ש
עוד איכא טעמא אחריני לזכות היתו' מאחר שהאח בעודנו חי בנה וסתר קלקל וחפר ערות יסוד עד צואר החצר הנז' בכללותה כידוע ואעפ"י ששותפין אין להם חזקה זע"ז היינו בחזקת ג"ש בשכירות או בדירה דוקא אבל לא בבניין ציור וכיור ודכותיה וכמה שהעמיק הרחיב בפרט זה הרב הגדול מוהריב"ץ בראיות ברורות ואנן יד עני נר' לי להביא ג"כ ראיה לסברת הרב הנז' עם היות שאינו צריך ולמטלותי והוא דמצינו למר"ן והטור ז"ל סי' קנ"ב דכתבו דכל אלו שאמרו שאין להם חזקה זע"ז דכולם שהביאו עדים שהודו הבעלים לאביו שמכרוה או נתנוה וכו' או שאמרו בפנינו הודו וכו' חוץ מאשה בנכסי בעלה וכו'.
הנה לפניך דחזקח איש בנכסי אשתו וכן אשה בנכסי בעלה אינה כלום והוי חזקה גריעה וריעה וכמאן דליתיה דמיא ואפ"ה קי"ל אם ראתה שחפר וקלקל הוי חזקה דכולי האי לא מציא לסבול כמ"ש מור"ם סי' קמ"ט ס' ט' ובאה"ע סי' פ"ו ובאה"ע סי' פ"ז
(4)
ואם בחזקת איש וכו' עם היות שחזקתו גריעה וריעה הרבה מהנייא חזקת היזק בגוף הקרקע בחזקת שותף לכ"ש וכ"ש בחזקת אחים שהיא חזקה אלימתא לדעת רוב הפוסקים וכנ"ד הרי"ץ מוריש המ' הנז' בנה וחקק וחצב והציב עמודים ודלתות חדשים ושינה מקום שער החצר וחבר בור ע"י טורח גדול שיש בו קלקול ההתלה הרבה הרבה עד גדר שהתחיל לחפור בו אחר שנה וכו' הן אמת זאת לדעת מר"ן ליתא דמר"ן ז"ל ס"ל דבחזקת אשה וכו' אפי' היזק בגופה של קרקע לא מהני דס"ל כהרי"ף והרא"ש שהרא"ש דהשמיטו אוקמתא וכו' מ"מ נראה דדוקא בחזקת אשת איש הוא דלא מהני אבל לא בשותפין דעלמא וכ"ש באחים דחזקתם אלימה יותר דעכ"פ יש בהם מחלוקת ומידי ספיקא לא נפקי בהיכא דבנה חדר סמוך לביתו והוא פתוח ומצאנו ראיה לזה מדברי הרב כנה"ג שכתב וז"ל ודוקא גבי אכילת כרת או בית אבל בדינא דבנה חדר סמוך לביתו והוא פתוח לתוך ביתו יש לו חזקה לאלתר מוהרי"ט תשו' בחו"מ סי' ס"ג יעו"ש ס"ק יו"ד ומשם ראיה לנ"ד שהביא דבריו הרב בלתי חולק ועוד מצינו שכתב הרב הנז' בסי' ק"ן ס"ק ח' וז"ל אפי' לס' החולקים על הרמ"ה ז"ל דס"ל דאי החזיק ג"ש אחר זמן המשכונה דעלתה לו חזקה וס"ל דאין לו חזקה לעולם מ"מ יודו בנדון זה היוצא מן המנהג לגמרי למכור ט' שנים שלא תבע שכירות ובפרט בהיות השוכר איש עני והתובע רגיל לדחוק הרשד"ם ז"ל חלק חו"מ סי' רמ"ט וכ"ש בעבור מלא שנה הר"י הלוי ז"ל סי' ס'
ובנ"ד עינינו הרואות שזה יותר מיו"ד שנים לא תבעו שום פרוטה של שכירות כלל והם ואמם היו צריכים הרבה למזונות ועינינו לו' ראו שבימי בחרותם בהגיעם לפרק בתולה הנשאת היו קרוביהם ואמם משתטחים לפני בני אדם שידברו טוב בעדם להרי"ץ אחיהם לסייעם בדבר מצוה כמתנת ידו ותחשב לו לצדקה והיו כולם צריכים הרבה ודחוקים כידוע שבזמן שנפטר אביהם ז"ח היה השנים שלא כסדרן מחמת הרעבון וזה דבר פשוט לכל מי שיודה על האמת וגם אני זוכר בטיב שלעת זקנתו הח' המוריש הנז' ז"ל סמוך לזמן פטירתו היה בתכלית הדוחק והעניות אין לדבר וכו' והיה מתחנן לפני בנו הנז' והיה נותן לו דבר מה בתורת צדקה יש מנדבת לבו ויש מחמת בני אדם שהיו מדברים על לב כהרי"ץ הנז' באמור לו כי לא נכון לעשות לראות אביו בצרתו עת זקנתנו ויהי כמשיב כי נלאה לסבול מאחר שאביו הנז' תלו ביה טפלי ואין הקומץ משביע וכו' וכיוצא בזה בפטפוטי דברים כך שמעתי מחכם א' שנפטר שסיפר לי יום א' שהלך אצל כהרי"ץ הנז' ונתחנן לפניו לחמול על זקנת אביו כי באו מים עד נפש ובהיותנו יושבים בבה"כ במעמד זה זכורני וקרוב לודאי אצלי אבל אין אני מעיד זה בתורת עדות גמורה שסיפרו לי אותם חכמים ז"ל ומהם כמהר"ש סירירו ז"ל שכבר נתפשר אביו של כהרי"ץ הנז' עם בנו בעת שנשא אשה אחרת על אמו והיה הדבר פשוט אצלם בלתי פקפוק שכך ידוע אצלם
ועיין עוד בדברי הרב פ"ז ז"ל שכתב דאפי' לחולקים על הרמ"ה ז"ל יודו דאם עשה שום מעשה מחודש אחר שהחזיק בה דיש לו חזקה מהר"י הלוי סי' ס' ומשם עוד ראיה לנ"ד ומעין דוגמא לזה קצת כתב מור"ם סי' קנ"ו ס' יו"ד מי שלקח קרקע מן האשה ומכרה בפרסום מוקמינן הקרקע בחזקת הלוקח דאילו לא היו הקרקעות שלה האשה לא היו היורשים מניחים אותה למכרה בחזקתה בפרסום וכן כיוצא בזה עכ"ל והביאה מר"ן ב"י קע"ט מחודשים ד'
עוד זאת יתירה לגרוע המערערים מאחר שהם היו אפו' היתו' ע"פ ב"ד ובשעת מינויים פנקסו ב"ד כל הקרקעות א' לאחת לשער סכום שכירותם כדי לראות מה יעלה בכל חודש כדי לקצוב מזונות לאל' הרי"ץ הנז' לראות מה ישאר בר ונקי ליתו' לא ערערו ולא פחתו פה לא הם ולא אמם כלל וסוף כל סוף אחר כל שנה ושנה מיום שנתבענו עד יום שנסתלקו היו נותנים חשבון השכירות במושלם והיו מנכין הוצאות שהוציאו על היתו' והאל' והנשאר היה נזקף עליהם בשטר ומעולם לא ערערו בדבר