SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	23523
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

מעין חפירה אות ב' בסי' ק"מ סק"ג
אלה הדפים הם ממורייאל לפסק של החצר רי"ץ וואעקנין הנז"ל
עיין בכנה"ג סי' ק"מ הגהת ב"י אות כ"ח בעניין חזקה בחפר בחצר חבירו
סרסור וחזר להיות מערער מיקרי ואבד זכותו מהרי"ט ח"א רי"ד ראנ"ח ח"ב מ"ד ועיין אות ס"ז בכנה"ג סי' קמ"ו
סי' קמ"ג שיטה כ"ו וכ"כ הרב המחבר סי' קי"א מחו' ב' ורכ"ו ס' ב' והיינו דוקא כשאין להם אלא שעבוד אבל אם הם עוררים שהיא גזולה איבדו זכותם דרישה סי רנ"ב הסמ"ע סי' קמ"ו כנה"ג אות ג' הגהת ב"י קמ"ח
הא דקי"ל דשותפים אין להם וכו' היינו דוקא גבי אכילת פירות או דין אכל היכא דבנה וחפר מהרי"ט סי' ס"ג כנה"ג אות יו"ד קמ"ט בטור.
עניין אחים אות י"ג סי' קמ"ו כנה"ג שישב דברי הרמב"ם עם הריב"ן יעו"ש ואפי' לבעל העיטור דס"ל דאין מחזיקין אפי' יהיה לכם חזקה כלל והא דכתב הב"י דהגם שלא תהיה חזקתם הוצאתם ביחד אין להם חזקה היינו דוקא בנכסי השו' אבל בשאר נכסים אם יהיו לכ"א יש להם חזקה
אחים יש מחלוקת אם דינם כשותפים ועיין להרשד"ם בתשו' כ"י סי' קל"ה שכתב דכיון דרבינו בעל הטורים לא כתב על בעל העיטור ראוי לחוש לדבריו כנה"ג י"ד
ס' מהרי"ט דס"ל דכש"כ יש לה חזקה יש לה סייעתא מדברי הרשב"א שכתב דהא דאין לאל' חזקה בנכסי היתו' דדוקא בבית שדרה בה תשו' הביאה רבינו ב"י סי' קמ"ה מחו' ו' ובאה"ע סי' צ"ו והרא"ש כלל ל"ז מהר"א ששון ל"ד אבל המרדכי פרק חזקת כתב דכל דיש לה מזונות אין לה חזקה אות כ"ב
בעניין שני אחים לא שייך למימר מי הוא המוחזק חדא דרוב הפוסקים סו' דהמחזיק הוא המוחזק ואפי' להסוברים דדוקא דהיכא דאין לה מיגו בנ"ד איכא מיגו והגם דמדברי מהרש"ך נראה דאפי' היכא דאיכא מיגו דיורש וכו' מ"מ גם הוא לא כתב אלא אם יצא הקול אי מהני מיגו או לא הדבר שנוי במחלוקת מהרי"ט ח"א ק"ב וח"ב כתב דלא מהני ומהריב"ל כתב דמהני עיין בסי' ע"ט בדבריו וכן נראה מדברי הטור סי' ק"ן סי' ו' כנה"ג אות נ"ט
(2)
אם הדבר ספק באיזו אופן הגיע לידו הקרקע אעפ"י שהמערער יש לו שטר בידו שהיתה שלו טענינן ללוקח שלקחה ממי שקנאה מן המערער או המערער עצמו ודוקא בעניין שהיה המערער יכול למחות אבל אם אינו יכול למחות לא שייך חזקה מהר"א ששון סי' ק"ו כנה"ג רי"ג ע"ב
הא דקי"ל שעל כל פנים אפי' היורש צריך שיאמר אבי אמר לי שלך זה וכו' ולא אמרינן דהבא מחמת ירושה אין צריך לשום טענה היינו למימר שאינו צריך שיטעון בבירור שאבי לקחה ממך אבל עכ"פ צריך שיאמר אבי אמר לי שלקחה וגם זה הלשון אינו צריך לאומרו רק בהיכא שידוע שקרקע זה היא של המערער אפי' בחיי אביו ולכן צריך שיאמר שאביו אמר לו שלקחה ממנו כנה"ג אות כ"ה רי"ג אבל ראינו בדברי הרב כנה"ג אות אות מ"ב סי' קמ"ו שכתב דלא בעינן שיאמר הלוקח מי שמכרה לי אמר לי שלקח ממך או בפני לקחה ממך הרשד"ם חו"מ סי' רנ"ג מהרש"ך ח"ב רל"ב
אם המחזיק הוא לוקח ואינו יודע אם הלוקח הא' לקחה מהמערער או מאחר טענינן ליה שהלוקח הא' לקחה מהמערער מהר"י טראני ח"ב קי"א כנה"ג אות מ"ו סי' קמ"ו
עד א' שהחזיק ועד א' העיד שראובן נתן קרקע זה לשמעון מצטרפין מור"ם סי' ל' ס' ז' כנה"ג קמ"ה בסופו
טענינן ליתמי מאי דלא מצי דהיינו במידי דאית ליה קלא דצריך לברר וכמו דקי"ל גבי שבועת השומרים אם אין רואה עיין להרב כנה"ג בהגהות הטור אות פ"ג שיש בזה מחלוקת הראד"ב סי' י"ו ומהרי"ט ח"א סי' קל"ב
מכרו האחים המחזיקים לאחר אנו טוענים ללוקח שהיו חלוקים בעיסתן ואפי' אם האחים אומרים לא היינו חלוקים בעיסתינו אינם נאמנים מהר"ם ששון כ"י סי' קל"ה ומהרשד"ם כנה"ג אות ע"ד סי' קמ"ט הגהות ב"י
אם חזרו המחזיק הוא לוקח ואינו יודע אם הלוקח הראשון הוא לקחה מזה או מאחר טענינן ליה שהלוקח הא' לקחה מהמערער מהרי"ט ח"ב קי"א כנה"ג את מ"ו קמ"ט