SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)
Monsonégo, Yédidyah
Numéro d'objet: |
23520 |
Date: |
XIXe |
Genre: |
Livre Manuscrit |
Lieu: |
Fès |
Sujet: |
Questions et Réponses |
Recherche dans "Notes":
MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).
שאלה בלאה שנתנה קרקע לשני בניה והתנית בזה"ל על מנת שלא יחול שום שעבוד על הקרקע הנז' ואל ימכרו לזולת רק האחים ימכרו זה לזה אם הוצרך א' מהם למעות ונסתפקו השואלים בהיכא שמכר אח אחד לאחיו אם יחול שעבוד אשת האח הקונה על הקרקע שקנה מן אחיו או דילמא ב' תנאים התנית וצדדי הספק הם דנוכל לומר דהתנאי שהתנית שלא יחול נתבטל כיון שהמוכר הוא לאחיו דפקע התנאי
תשובה היום הזה סמוך ונראה לכתיבה ממש בא אלינו הפס"ד הנז' ובעל דבר דחק אותי הרבה ביותר וראינו שהחכמים הנ"ב הללו מזכים והללו וכו' ומה שנלע"ד בעניין הזה הוא דידוע דכלל גדול דאזלינן בתר דעת הנותן ומהו הטעם והסיבה שהיא הגורמת להטלת התנאים במתנה שנותן וכוללין בלשון המתנה דברים דשכיחי ורגילי להיות וכו' ובנ"ד כל רואה ישפוט בצדק דכוונת הנותנת הנז' בהטלת התנאים על בניה הוא משום דרצונה שישארו מחוזקים בנחלת אבותם ולא תשוב נחלה ממטה אל מטה אחר ולא יתקיים בהם נחלתינו נהפכה לזרים ואם כן הוא ממילא משמע דהגם שיעבוד א' מהאחים מקבלי המתנה חלקו לאחיו לא יחול על קרקע הקנוי שיעובד כתובה או בע"ח דהיינו שלא תטרוף אותו אשת יצחק המוכר משיעבוד כתובתה וכן נמי לא תגבה ממנו כתובתה אשת יעקב הקונה והשתא כוונת הנותנת נתקיימה שאם אתה אומר דבמכירת א' מהאחים לאחיו פקע התנאי ופנים חדשות בא לכאן כאשר כתב הח' הפוסק הא' ואת שמו לא הגיד ממילא הרי כוונת הנותנת אין לה קיום והרי בקל חזרה הנחלה ממטה למטה אחר והיכן הוא התנאי שהתנית ולפי דרך זו יבואו דברי השטר מקושרים היטב דהיינו שמתחילה הטילה תנאי ואח"ך הוסיפה עוד תנאי ולא ימכרו לזולת דהיינו ג"כ מטעם הא' כדי שלא תשוב נחלה ולעולם לא ימכרו כי אם לאחיו דוקא והיינו כתנאי הא' שסתמה בו הפתח ובמכירת האח לאחיו נשארה הנחלה במקומה ואתי לפ"ז נמי שפיר תיבת ולזרעם אחריהם לדורות עולם תיבת לדורות עולם אומרת דרשוני וחיו דהיינו שישאר הקרקע לעולם בחזקת בניה ואם נאמר שבמכירת האח לאחיו פקע התנאי כל דברי השטר אין להם מובל כלל ודוק
ומן האמור יש לתמוה תמיהה רבתי על מה שבא בדברי הפוסק הא' י"ץ שכתב וז"ל ועוד בממה נפשך וכו' וסיים ואם על יעקב התנית שלא יקנה כי אם בתנאי זה זה לא יתכן דמה נגיעה יש לה בחצי שקנה מאחיו עד שתתנה עליו תנאי זה עכ"ל ובאמת דברים הללו אין להם שחר כלל באומרו דמה נגיעה יש לה וכו' דהרי מתחילה לא נתנה את שלה רק ע"מ שלא יחול שום שעבוד עליו ויש לה נגיעה גדולה ורבה וכמה גמגומים יש עוד בדבריו לא עצרנו כח לכתוב על דבריו גם הדימוי שרצו לדמות מעין זה לההיא דסי' קי"א ס"ג דהמוכר אינו יכול להתנות בנד"ז לא זו הדרך ולא זו העיר כלל דאין כאן רק נותן בתנאי ואין זה עניין למוכר כלל גם החילוק שחילק בין ב' הטעמים דהיינו לעניין אם הוקרה יש לנו מה לכתוב בזה די"א דכבר זכה הלוקח במקחו בשטר וחזקה עד שיפרש בשטר המכר בזה"ל שאם עבר על התנאי אין כאן מכר כלל למפרע והקרקע בחזקת בעליו הא' ודוק ואין כאן מקום להאריך כלל גם מה שכתב מה שמכיר יצחק כאילו היא שמכרה כיון שברשותה מכר ואם כן הדיר דינא כמוכר דעלמא שאינו יכול להתנות ואם תרצה לבטל המכר צריכה להחזיר המעות כל הדברים הללו יגיעים לא ניתנו ליאמר לע"ד ולדעתינו האשה הנותנת התנאי שהתנית הוא דהיינו או ישאר הקרקע בחזקת בניה לדורות עולם או להקדש וכל עיקר התנאי הוא שישאר בחזקתם לדורות עולם דהיינו שאם ישארו שותפים ישאר כל אחד מחזיק בחלקו בנחלת אבותיו ואם הוצרך אח אחד ומכר ימכור לאחיו דוקא ולא יחול עליו שום שעבוד דהשתא נשאר הקרקע בחזקת מאריה קמא שהוא מורישם ושם בעליו עליו חצר של פלוני ודו"ק
גם מה שצדד לומר מכח אומדנא שאין זה כי אם מכר שבעד נה שנתנו לה וכו' אין כח בדור יתום הזה
(2)
הזה להוציא הממון מכח האומדנא כזו שאין לה סמוכות ובפרט שהשטר כתוב בלשונות של מתנה יותר מן הנהוג בחכם מומחה בלשון כתבוה בשוקא ובכל לשונות הצריכים לקיום המתנה ומאחר שראינו שהכתוב המתנה הוא חכם מומחה ופקיע יושב על כסא ההוראה בזה ג"כ הוכחנו שהיה התנאי דשלא יחול אין לו שום ביטול עולמית דאם אתה אומר דפקע במכירת אח לאחיו כמעט אינו תנאי וחזקת חבר ולפי דברינו באו דברי החכם הכותב י"ץ מקושרים בדרך ישר אך ע"ע המעות שהוציא יעקב בדמי המקנה ודאי דיכולה לטרוף וכמ"ש גם הח' הפוסק הא' דבזה האמת אתו דלא הטילה התנאי רק במה שנתנה משלה דוקא וזה פשוט יש לנו ראיות עוד לעניין הזה ולא עצרנו כח לכותבם כאשר ה יודע ואליו תלויות עינינו ישוב ירחמינו וע"ע לשון יטול הבא בשטר המתנה כבר כתב החכם האחרון דכבר כתבו הא' שלהם זלה"ה היכא שכתוב בשטר בקש"מ ובח"ה הו"ל כאלו אמר מעכשיו ותיבת בקש"מ ובח"ה הכתובה תחילה וסוף קאי לכל הפרטים יע"ש וצויי"מ וימ"ן ולפי זה נשאר הממון בחזקת המחזיק ואומדנא כזו לאוקומי ממונא כו"ע מודים דיכולים לעשות והשו"ב וקיים בחשון חרו"ת לפ"ק וחתומים חו"ר מחז"ק
(3)
חזקת ישוב עיין ד' ק'
כבר ידוע דחזקת ישוב היא דחוקה הגרועה שבחזקות שאין לה יסוד ולא שורש ולא ענף מדברי הש"ס כלל ביען דאפילו החזקה הידועה בנכסי הגוי כגון המוכר קרקעו לגוים דתקנו רבותינו הא' זלה"ה שיכול לסלק ללוקח בתוך יב"ח ויהיה נהנה בחזקה כרצונו וכו' רבותינו הא' אסמכו תקנה זו על דין סקריקון הנזכר בסי' [חסר] ועם היות שלכאורה אינם שוים בשיעורם דסקריקון הוא מציק ודוחק בעל הקרקע למכור בע"ך לא כן בהיכא שהישראל מכר מרצונו הקרקע לגוי לפי הנאה אין כאן דמיון לדין הסקריקון אבל עכ"פ דברי רבותינו עטרה לראש כל אדם אבל חזקת ישוב יסודה יסוד רעוע והיו שתותיה מדוכאים וגם חזקת הישוב הנזכרת בדברי הפוסקים האחרונים אינה שוה כדמיון ממש לחזקת ישוב שאנו דנין עליה דחזקת ישוב הנזכרת בדברי האחרונים רוב דבריהם עסקי רבנן באדם שזכה וכו' באיזה חנות ללות בגה רבית הוא לבדו וכיוצא
באופן שחזקה זו רוח קמעא עוכרתה וק"ו גדול הוא בידינו שאפי המצרן דאית ליה סמוכות מן התורה דהיינו משום ועשית הטוב והישר עם כל זה כתבו כל הפוסקים שבטענה כל דהוא נדחית המצרנות וכמו שכתבו בעניין אם זוזי דהני צרירי וכו' וכ"ש בדבר שאין לו יסוד כנדון זה וכבר כתוב אצלינו ע"ז במקום אחר באורך לעניין שנחלקו רבותינו הא' אם דינה כמט' א דינה כקרקע כמו שכתוב בהרב זכות אבות ובנדון השאלה הנז שהמחזיק כבר הסיע דירתו מן העיר זה שנים רבות הא ודאי שנתייאש ונכזבה תוחלתו