SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	23516
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

לפי סגנון השאלה הבאה אלינו שחתמו עליה חו"ר מראקס יע"א דהיינו שמתחילה טען הקומסייאר שנגנבה לו הסחורה דרך חור אחד שהיה נקוב בדלתות החנות באופן שהודה שחסר לבעל הסחורה מסחורתו שהיה שולח לו ע"י גניבה דרך החור הנז' ולפי טענה זו לית דין ולית דיין שחייב שהוא שומר שכר וחייב אפי' בגניבה רחוקה כ"ש וק"ו בחור פתוח שזה פשיעה יקרא ולא גניבה וזה פשוט שאין לו שום פיטור לש"ש רק בטענת אונס לבד דוקא ומה שחזר וטען שהחיוב שיתחייב הוא בטעות מאחר שלאחר שפינה הוא דירתו מהחנות הנז' קבע בה דירה אדם אחר אחריו ונמצא שאיש אחד צייר מפתחות והיה פותח החנות וגונב ומזה דן הקומסייאר שכך אירע לו גם הוא שנגנב ע"י המפתחות שצייר זה הגנב הנז' ופיטרו אותו החכמים יש"ץ וחילייהו מההיא דמהר"י ן' חביב והרב גינת וורדים שהביא דבריהם הרב ז"י סי' כ"ה ואנן בדידן לדעתינו נראה פשוט דאין נדון שאלתינו עניין כלל לדברי הרבנים הנז' דהרבנים זלה"ה הנז' עסקי בראובן שהיה מפקיד אצל שמעון בשכר סחורות ויודע ראובן בבירור שכן הא דרך שמעון שבכל לילה סוגר חנותו ומוליך עמו המפתחות ולן בביתו בשכונת בני ברית דהו"ל כאילו מתחילה שהפקיד אצלו התנה עליו הנפקד בהדייא שאינו שומר כי אם ביום דוקא ולא בלילות ובהכי עסקי רבנן במקפיד שיודע מתחילה שכן הוא רגילות הנפקד ללון בביתו ומניח לסחורותיו בחנות שם וכן אירע למעשה בימי אבותינו ורבותינו זלה"ה בש"ש אחד שסמוך ממש לחשיכה רצה לסגור החנות שהיתה לו בפאס לכאלי ובעת קומו לסגור החנות ראה בעיניו תיבתו מליאה סחורות וסגר חנותו ובא לביתו ולן עם בניו ולמחר השכים כמנהגו ופתח חנותו ותכף בא גוי אחד לקנות ממנו סחורה והושיט ידו לתיבה ומצאה ריקנית ופיטרוהו בשבועה שישבע שסמוך לחשיכה ממש ראה הסחורה בעיניו באופן שלא נגנבה כי אם בזמן שיודע המפקיד שאין הנפקד מצוי שם וכן אירע מעשה לפניו ג"ך וכן פסק הרב כמוהרח"ט זלה"ה לא כן בנ"ד שזה השומר אינו יכול לישבע שנגנבו בלילה ואפשר וקרוב הוא שנגנבה לו ביום בעוד שהוא יושב בצד הסחורה בחנותו ממש כמו שכך אירע להרבה בני אדם שבאים אצלם גויים לקנות מהם סחורות זה אומר תתן לי יריעה ממין זה וזה או' תתן לי מזה המין ובעודו עסוק הקומסייאר להמציא להם מה שצריכים הם גבם ודבר זה טוב הרבה ובכגון דא ודאי דחייב השומר ועם היות שתבע זה השומר לזה האיש ונתפשר עמו בסך מה הנה העניין הזה היה לפנינו מתחילה וע"ס דהיינו שהאיש הזה היה חושש שמא יוליכו אותן לשררה והיה לו פחד גדול בשביל כך כדי שיחדלו הקולות רצה להתפשר עמו ועוד בה מחשש שבועה ולעולם
(2)
לא הודה זה האיש שעשה המפתחות שגנב לזה ואם כן אינו יכול זה הקומייאר לישבע שהסחורות שחסרו לבעלי הסחורה עפ"י הפנקס נגנבו לו בלילות בזמן שאינו מצוי שם כלל דהיינו המפקיד אינו יודע בבירור זה וכל עיקר טענתו היא שמאחר שגנב לאיש אחר מסתמא הוא היה הגונב ותלינן בקלקולו וכו' וזאת הטענה אינה כלום ... ועוד בה ששטר הפשר לא נתגלה לעינינו לראות העניין של שורשו כיצד היה הפשר ולדעתינו נראה שהפשר קיים וחייב הקומסייאר לפרוע כמו שנתחייב זה כתבתי בקצר אמיץ מתורה שבע"פ מוטל על ערש דוי מצפה ומיהל לחסדי אב הרחמן ישלח דברו וירפאני למען רחמיו וכבר במקום אחר ישבנו ההיא דרועה עאל בעזזא דעיאלי אינשי דחייב עם ההיא דהרב מוהר"י ן' חביב והבאנו תשו' מהרשד"ם זלה"ה וכעת אין הפנאי מסכים הכותב בידים רפות וברכים כושלות לנחיצת השואל איש מוכה ומעונה ידידיה יס"ט
ועוד אפי' אם נודה לדברי הקומסייאר שזה האיש הוא הגונב הרי אנחנו יכולים לומר שהיה גונבו ביום שהיה רגיל ליכנס להתקבץ אצלו בכל יום שהיו יושבים ומדברים זע"ז זמן מרובה ואינו יכול לישבע שנגנב בלילה ודמינו לההיא דאיתא סי' ש"ג שכתב מור"ם סי' ג' ודוקא בודאי שיודע שנטרפו אבל אם אינו יודע בבירור רק שהיו בבית שנשרף אינו יכול לישבע שנשרפו דדילמא גויים נכנסו וגבנו יעו"ש ואעיקרא דדינא פירכא ביען שהקומסייאר הזה אינו מתושבי העיר ובעלי הסחורה ששלחו למכור לו סחורותיו יודע הוא שדרכו ללון גם בלילות עם הסחורה כיון שאין לו דירה קבועה עם בני העיר רק אורח ודרך האורחים שלנים שם בפונדק מלבד שבתותות ובחגים ובמועדים ואדרבא מתחיל לא עשאו שומר רק כשידע שהוא לן ויושב בצד הסחורה ומשמר בלילות כמו שאר האורחים וגם סברת הרב מוהר"י ן' חביב יש עליה עוררים הרבה וממילא דינו הוא שהפשרה קיימת וקיים