SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet: 23515
Date: XIXe
Genre: Livre Manuscrit
Lieu: Fès
Sujet: Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

מצוי עדיף ליה מהיה המלוה וכו' שכן כתב דלא גרע מהיה חולה וכו' ובהיה חולה וכו' פשוט הוא דמקבלין בכל ענין ואין ממתינים כלל וכן מוכח ג"כ מסיום דבריו שסיים בשם הראב"ד דמוכח דדוקא אם הוא בעיר הוא ששולחין לו אבל אם אינו בעיר אין ממתינין לו ואין שולחין בשבילו ומה שיש לתמוה על הרב החבי"ב והרב פמ"ה מדברי מר"ן בבד"ה לפי הנוסחה שבידינו כבר יישבו חו"ר צפרו ישצ"ו יישוב נכון ואמתי וכ"ש לפי הנוסחה שהעתיק הרב החבי"ב שהיא העיקר שלפי אותה נוסחה לא נשאר שום תלונה לא מינה ולא מקצתה באופן שהדין דין אמת כמ"ש ודברי חו"ר פאס וצפרו חיים וקיימים וע"ד אמת ח"פ תמ"ת וקיים הצעיר יוסף הלוי סי"ט
עיין להרב מההר"י ב"י בפסק אחד שכתב דהא דמקבלין עדות שלא בפני בעל דין ואפי' שאינו מצוי בעיר דוקא שהעדים רדופים לילך למדינת הים וחתמו ע"י כמהר"א קורקוס ומהר"י חרוס ומוהר"י פינטו זלה"ה והאריך בזה הרב כמוהריב"ם וכתב דאם אין העדים רדופים לילך למדה"י אף שאינו מצוי בעיר אין מקבלין אלא בפניו או עד שיודיעוהו וז"ל דדוקא ברדופים ואינו מצוי בעיר הוא דמקבלין שלא בפני בע"ד אבל כשאינם רדופים אין מקבלין אף שאינו מצוי בעיר עד שיודיעוהו ומוהרי"ט ז"ל כתב דהא דמקבלין עדות שלא בפני בע"ד לפטור את עצמו היינו דוקא הביא עדים אחר שתבעו ולפטור את עצמו מקבלין שלא בפני בע"ד אבל אם עדיין לא תבעו אפי' הכא עדים לפטור את עצמו אין מקבלין כן כתב מוהרי"ט תשו' ח"ג כל זה כתוב בפסק הרב כמוהריב"ם זלה"ה בעניין הפסק של בה"ך הנק' צלאת דאכילה יעו"ש כל זה ראיתי בספר כמה"ר שלמה בן צור זלה"ה ואני עבדא בראותי דברי הרב הנז' תמהתי במ"ש חו"ר מכנאס יע"א כי המדקדק בדברי הרב"י ובדברי הרב בבדק הבית עיניו יחזו דסובר כהרשב"א לגמרי וכמו שהוכיחו חכמי מכנאס יע"א כי דבריהם ברורים כשמש בראיות ברורות ויש לי להאריך בפרט הזה ולא מצאתי בריאות להאריך ודברי הרב מוהריב"ם צ"ע הרבה שהביא משם הרב בדק הבית להפך ממש והמעיין בב"י ובדברי הרב בדת הבית עיניו יחזו דס"ל כהרשב"א לגמרי וכמ"ש מהריק"ס ודוק ועיין ש"ך סי' כ"ח ס"ק כ"ט ידידיה יס"ט
וז"ל הרב כמוהרא"ה בספרו הישן ד' ד' ס"ה וז"ל וכתבו שידענו נאמנה שהרי"ץ תובע אינו מצוי בעיר ולכן קבלנו העדות שלא בפניו ז"ל שכתבו חכמי צפרו והרב ד"א כתב והשיג עליהם וז"ל גם כן לדמה לדעתו המסועממת שטעה במה שכתב מר"ן ס' י"ו או שאינו מצוי בעיר לחושבו דמה שכתב מר"ן או שאינו מצוי בעיר היא מילתא באנפי נפשה וסגי בהא מילתא גרידתא ולא הבין שחוזר למ"ש מר"ן לעיל אם העדים מבקשים לילך למדה"י דלכך בעינן שלחו אחריו לא בא או אינו מצוי בעיר לשלוח אחריו אבל אם העדים עדיין הם בעיר ואין מבקשין לילך למדה"י אין מקבלין וכו' עד שיבוא בעל דבר וזה פשוט וכן מדוקדק מדברי הסמ"ע סי' כ"ח ס"ק ו' וחתמו עמו ע"ז כמוהר"ס דנון וכמוהרר"א קוריאט וסיים שם דהגם שאותה עדות היא לפטור עצמו מכל מקום אחר שכבר עדות התובע והנתבע בעיר פאס וזכה הרי"ץ הנז' בדינו והרי הוא מוחזק במחצית הנכסים וכשהביא אח"ך עדים הנתבע הוה ליה כאילו מוציא ואין מקבלין וכמ"ש הש"ך אם בא להוציא השטר לקורעו חשיב להוציא ממנ
(2)
ובהיותנו כותבים בזה נראה לישב שהרבנים מוהריב"ם ורבני מראקיס והרב כמוהרא"א וסיעתו בימיהם עדיין לא נתגלה ספרו של הרב ... כנה"ג ומהרק"ש ובדק הבית ופר"ח מטה אהרן שמדברי הרבנים הנז' מבורר שדעת מר"ן ז"ל כהרשב"א דהיינו שאם אינו מצוי בעיר סגי לקבל דעדות שלא בפניו וכמו שהוכיח במישור הרב ערך השולחן שהוא אחרון מפורסם בדורו לא נשאר ספק בזה כלל ומתוך האמור בהיותינו עסוקים בזה חזות קשה הוגד לנו במה שכתב הרב כמוהר"י קוריאט באותו פסק דהיינו שהסכים כדעת מוהרא"ה דאפילו אם אינו מצוי בעיר אין מקבלין עדות שלא בפניו אלא אם כן שלחו אחריו ולא בא וסיים עוד ואפי' שאותה עדות שאנחנו דנין עליה הא לפטור עצמו וקי"ל דלפטור עצמו מקבלין אף שלא בפניו מ"מ הרי מאחר שכבר תבע המלוה אפי' לפטור עצמו אין מקבלין אלא בפניו וכמ"ש הרש"ך סי' כ"ח ס"ק כ"ט בשם מהרי"ט עכ"ל ודבריו אחר המחילה אין להם מובן כלל שהרואה דברי מהרי"ט שהביא הש"ך עיניו יחזו שכתב בהפך ממש וז"ל בדיוק ודברי הר"ן אינם אלא היכא שבאים להוציא מן הלוה שלא בפני המלוה דלפטור עצמו יכול להביא עדים אפי' שלא בפני התובע אבל כשאין המלוה תובעו ודאי שלא יקבלו העדות שלא בפניו בפניו עכ"ל ודבריו אלו הם בהפך ממה שכתב הרב ממש וכעת אין פנאי להתיישב ועיין למהרש"ח דף ק"ח שמוכח מדבריו שאם הוא בעיר אחרת מקבלין עדות שלא בפני