SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	23511
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

עתה באתי להשיב מפני הכבוד על מ"ש ידי"ן החכם האוסר י"ץ הן אמת שמתחי' היתה כוונתי שלא נכנס עצמי בהשגות ותירוצים אך מאחר שראיתי שהח' הי' נחת להם אף אני אענה חלקי שנים שלשה גרגירים מקצר ועולה ושהדי במרומים הוא היודע תעלומות לב שאין לי צד פנייה ולא לתקוע עצמי לדבר הלכה חלילה ולא לקנטר רק תורה היא וללמוד אני צריך ולא תהיה לי זאת לפוקה רק אם תהיה בהסכמת חכמי המערב יש"ץ אזי אני כופף ראשי בא.. בשביל דבריהם באהבה ושמחה כדת מה לעשות וכאשר תגזור דעתם כן יקום דבר ותחי' כל נביא בקצר אמיץ .... הבדיקה זו שכתב מהרש"ל דהיינו שהבשר שתחת הבועה .. היתה מוזכרת בדברי שום פוסק קדמין ...... והרב ב"י השמיטה מספרו הנורא ומספרו הקצר אוכל לסבול ולומר שמר"ן כתב כשר סתם וכוונתו ע"י בדיקה שכתב באותו פוסק עי היות שהשמיטה מספרו ומה גם דאפי' אם היתה מוזכרת בפוסק קדמין ומר"ן ז"ל השמיטה אמרינן מדלא העלה אותה על שולחנו לא ס"ל הכי וכמ"ש הפוסקים כך על מר"ן ב"י כ"פ אלא בדיקה זו אינה מוזכרת כלל ומהרש"ל ז"ל הוא דחדשה ומניין לנו לו' דכתב כשר כוונתו ע"י בדיקה וכס' מהרש"ל ומי יתן והיה אילו נתגלה ספרו של מהרש"ל בימי מר"ן ז"ל נאמר שמר"ן ז"ל סמך על מהרש"ל מה שלא יצוייר זה בשכל כלל
וזאת הקושיא תקשי ג"ך ביותר על הרב א"ח שכתב מעשה וכו' והתירוה שזה מורה בפשיטות דהתירוה בלא בדיקה ועל מי סמך אלא ודאי האמת יורה דרכו דלדברי מר"ן וא"ח כשי' בלי שום בדיקה כלל
ועוד זה ... המעשה שהיה כך היה וכמ"ש הב"י בסי' מ"א ואי התירוה בבדיקה איך השמיטוה וסיפרו לנו המעשה חסר דהיינו ש.. ...תר שהוא הבדיקה לא כתבו הזה יעלה על לב איש יכתבו חצי המעשה והחצי האחר הניחו בע"פ וסמכו על נבואתינו
ועוד דברי שכתבתי דמר"ן ז"ל מתיר בלא בדיקה של יש לי עדים נאמנים כסברתי והיא הרב משחא דרבותא והרב כמהר"ין' דאנאן שדבריהם באו מפורשים באותות ותודיעינו וסברת הפוסקים הם מדוקים שאין בהם כדי תפיסה ותחי' כל אעתיק לפניך דברי הרב זרע אמת סי' ט' וז"ל אות באות מ"ש לכת"ר שאני מטריף בועות בכבד במקום מרה אמת הדבר שאני מטריף אם לא נשאר כזית בשר בריא וכו' ואפי' אם הבועות האלו כמו טינרי עכ"ז נלע"ד להטריף דגם זה לע"ד הוי תחת סוג נתמסמס וכל כמה דהוי בגדר נתמסמס טריפה הן אמת שראיתי בתשו' הרמ"ז סי' ג' דמכשיר להדיא בבועת הכבד מטעם דאפי' בריאה דנקובתה במשהו אפ"ה הטינרי אינם פוסלים וכ"ש בכבד דאפי בועא בעלמא כשר כמ"ש בש"ע סי' ל"ז דאין בועא וכו' וא"ך אין ספק דלא מטרפינן רק כשנתמסמס שהוא בשר נרקב וכתב שגם מהר"ש אבוהב ומהר"י וואלי כתבו להכשיר עכ"ל הרמ"ז אבל עם כ"ז לא מלאני לבי לסמוך ע"ז להכשיר משום דלבי מהסס בזה ואמינא לע"ד אין הנדון דומה לראייה דשאני טינרי שהם בבשר הריאה ואין טריפות בריאה מצד הבשר אלא מצד העורות דאם דניקבו טריפה והיינו טעמא דבועא בריאה אפי' מליאה סרוחים כשי' לדעת הרבה פוסקים ולא מטרפינן רק בתרי בועי וכו' משום דקים להו לרבנן שמחמת נקב שבריאה העלו הבועות הללו או משום דסופה לינקב וכו' ואילו כשנתמסמסה הריאה ונפלה תילחי תילחי טריפה וכו' והוא דשאני טינרי או בועות שהמסמוס הוא בעורות הריאה וזה פשוט ומעתה אין ללמוד מזה לבועות שכבד במקום מרה אי הוה באופן שלא נשאר בו השיעור מבשר חי דהתם הטריפות הוא מצד חיסרון או מסמוס הבשר וכיון שהבשר אינו חי ודאי נראה דטריפה דמה לי נרקב בליחה דקה או בליחה קשה וא"ת דבבועא בכבד במקום מרה יש [2] להכשיר אפי' במליאה ליחה דקה וסרוחה דקא קיל"ן דאין בועא וסי' אלא בריאה וכמ"ש הש"ע סי' ל"ז וכמ"ש הרמ"ז הנ"ל לע"ד אין הנדון דומה לראייה דהתם לאו משום דהבועא נחשב דבר טוב אלא היינו טעמא משום דהתם אין הטריפות תלויים אלא בנקיבת העור
ומשום הכי כל שלא נתמסמס כשר והכי קי"ל דכשיש ריעותא של הבועא במקום שהנקב מטריף צריך לבדוק אם העור שתחת הבועה הוא טוב וכמ"ש מהרש"ל והאו"ה הובאו דבריהם בבאר הגולה ובש"ך וא"ך דון מינה בנד"ד כשיש בועא במקום מרה באופן שלא נשאר שם השיעור הצריך מבשר טוב דודאי הוויא טריפה וסיים שמביא בהגהות ש"ע סי' מ"ו שראה כתוב מאיש חכם וחשוב ממנטובה שיש נוהגים לאוסרו מפני שכך נמ"ך משם הרב מאר"ל ולמד זה מהרשב"א הביאו הב"י סי' נ"ג וכל שהוא בשר רע דינו כנתמסמס והרב מוהר"ר אי"ש ג"ר זצ"ל כתב ע"ז דלא דמי דהתם היינו דווקא בריקבון אבל בועות קשות אינו חשוב בשר רע והראייה לזה מהריאה דאין הבועות פוסלות עכ"ל של הרב זרע אמת אות באות שחששתי שמא לא ימצא אצלכם ע"כ הוצרכתי להעתיק לשונו כלו בשלימות
מזה הרוחתי דבר גדול לעזרי לפי שכל הפוסקים המתירים בועה וסי' בשאר איברים כמ"ש צמח צדיק ורבים עמו כאשר רשמתי שמי הטוב בכתב הא' החכם האוסר הוא דוחק אותי בראייה של הבל דהיינו ע"י בדיקה ובאמת על הדבר הזה כל רואה יתמה שאיך יתכן שהפוסקים שכל דבריהם שאלות ותשובות כגון הרב צמח שהשיב לשואלו דבר ע"ע דסי' בשאר איברים וכתב לו כשירה הבהמה לא ביאר בתשובתה שצריך לבדוק ואיך נתן הרב הי' מקום לטעות בדבריו וכבר התנא הזהיר ע"ז והוי זהיר בדבריך וכו' ומצינו בפוס' בעניינים השו' שמרחיבים הדיבור אמור בכפילה פעמים שלש כדי שיובנו דבריהם לכל.
ומעתה כל פוסק שיכתוב כשר צריך אני לומר כשר היינו ע"י בדיקה עוד זאת יתירה שבדיקה זאת לא ידענו שיעורה אם כס' מהרש"ל דהיינו לבדוק הבשר או כס' ההגהות דאם בהם לחות לבד טריפה או אופן בדיקה אחרת ועל מי סמכו המתירים שסתמו דבריהם מר"ן וסיעתו האם נביאים אנחנו.
מעתה הנך רואה בעיניך עין בעין דהרב הרמ"ז מתיר להדייא בלא בדיקה דהיינו אפי' לא נשאר כזית בשר בריא תחת הבועה כמבואר בדבריו וע"ז חלק עליו הרב זרע אמת וסבר הרמ"ז דאין איסור רק כשנתמסמס שהבשר עצמו נרקב והפסיד וכמו שבאר טעמו בפי' וכמ"ש הרב מהר"ר אי"ש ג"ר דכתב וז"ל דאין הבועות פוסלות דדוקא בריקבון אבל בועות אינו חשוב דבר רע וראייה לזה מהריאה עיין שם כמו שהעתקתי לך הנך רואה ת"ל הרמ"ז מתיר בלא בדיקה וכן היה דעת מהר"י וואלי ומהר"ר אי"ש גר ומהר"ש אבוהב ורבני וייניציאה י"ץ הרי לפניך כשלחן הערוך הפוסקים רבים וגדולים מתירין בלא בדיקה כמפורש בדבריהם דהיינו אפי לא נשאר בריא ומעתה תגדל התימה על ידידי החכם האוסר יצ"ו איך העלים עין מזה וכתב שאין מתיר בלא בדיקה רק משחא דרבותא וזה תימה מלבד שלדעתי כל הפוסקים שמתירין היינו בלא בדיקה וכסתם כל בשר אין הדבר צריך ראיה עכ"ז לעשות רצונו חפצתי ובררתי שמתירין בלא בדיקה [3] ונראה מדברי הרמ"ז דמפרש כך בדברי מר"ן כמ"ש דאפי' בועה וכו' כמ"ש בש"ע סי' ל"ז
והנה כל עיקר יסודו של הרב האוסר הוא מדברי הרב זרע אמת שהעתקתי ועליו בנה עליותיו ודייק מדבריו ממ"ש והכי קי"ל דכשיש ריעותא שנ..ה ..עא למקום שהנקב מטריף צריך לבדוק אם הבשר וכו' כס' מהרש"ל ובתחי' דבריו כתב דהא קי"ל דאין בועא וסי' וכו' נמצא דס"ל כמר"ן ז"ל דאין בועא וסי' והכי קי"ל דצריך לבדוק וכו' וכתב החכם הי' שהוא מפרש כן בדברי מר"ן ז"ל ע"ז אני אומר שאין זה ראיה של כלום אמת שהרב ז"ל כתב דקי"ל כמר"ן דאין בועא וכו' הוא לאפוקי מס' תרומת הדשן דחולק ומה שסיים לומר דהכי קי"ל דצריך לבדוק הבשר וכו' כוונתו דהם נהגו בעירם כסברת המהרש"ל וכמו שסיים בדבריו כס' מהרש"ל ואם איתא הי"ל סתם דהכי קי"ל הרי הרב ז"ל פי' שיחותיו וכוונתו דנוהגין בעירו כמהרש"ל וכמו שביאר בדבריו והיינו והכי קי"ל
ועוד מתחי' דבריו שכתב ועכ"ז לא מלאני לבי להתיר משום דלבי מהסס בזה
מזה מוכח דאין האיסור בידו ברור הרבה ואם הוא מבין כך בס' מר"ן דכשר היינו ע"י בדיקה כך היה לו לכתוב מה שהתיר הרמ"ז בבועות ואפי' לא נשאר כזית בשר וכו' הם הפך דברי מר"ן ז"ל דמצריך בדיקה דגם מר"ן ז"ל מצריך בדיקה אלא ודאי האמת הוא דלדברי מר"ן אמת שכשר אבל כבר נהגנו כמהרש"ל ומשו"ה חלק על הרמ"ז ז"ל
ויש ראיה ג"ך לדברי אלה מדברי ההגהה שכתב הרב זרע אמת משם חכם וחשוב ממנטובה כתב וז"ל שיש נוהגים לאוסרו מזה הלשון כל רואה ישפוט בצדק דמצד מנהג דנהגו כמהרש"ל אתי עלה יעוש ודו"ק ותשכח.
הנה מדברי הרב הנז' אין ראיה ואעתיק לך לשונו במקום אחר בקיצור הטריפיות וז"ל אין כאן בועה או סירכה וכו' כשם ע"כ וסיים ומיהו כתבו ע"ז האחרונים ז"ל דצריך לבדוק הבשר שתחת הבועה אם הוא בריא עכ"ל מלשון זה שכתב הרב ומיהו כתבו ע"ז האחרונים מוכח בפשיטות למודה על האמת דלס'? דמר"ן ז"ל דכשירה בלא בדיקה מיהו כתבו האחרונים וכו' דהיינו האחרונים שהם מהרש"ל שהוא אחרון לגבי הרב אורחות חיים והרב הנז' זרע אמת בכל דיני טריפות כוותיה דמור"ם ז"ל נקיט ואזיל בכל פרטי דיניו וכך כתב בהקדמת ספרו דנהגו כמור"ם כאשכנזים מכל האמור נר' דדעת מר"ן ז"ל מותר בלי שום בדיקה
ועוד זאת יתירה תימה על ידידי נ"י איך הביא ראיה מדברי הרב זרע אמת והעלים עין מכל הרבנים שהביא הרב הי' שהתירו ועשה עין של מטה כאלו אינו רואה ח"ו
והראיה שהיא ידי"ן חבירי יצ"ו מהרב בעל הלבוש שכתב ובדקו הסי' וכו' יש לי להשיב ע"ז דעין כל רואה שהרב הלבוש שינה דברי מר"ן ואו"ח ותפס דרך לעצמו דהיינו תחי' כל השמיט הבועה וכתב סי' ומדבריו אלו הוכחתי דדוקא בסי' הוא דיש מי שאוסר וכמו שנסתפק הרב כנה"ג בדברי הרב תה"ד אבל בבועה אין אוסר בהדייא וע"ז אני רוצה מידי"ן שיאיר עיני בפוסק אחד שמפרש דברי מר"ן להדייא דהיינו ע"י בדיקה ולסברתי אני שהיא בלא בדיקה ש"ל הנה נא ערכתי משפט רבים וגדולים דענו בקול רם והתירו בלא בדיקה לא מדיוק דבריהם לבד וכמ"ש
והרב הלבוש סברת נפשיה הוא דקאמר ולא דברי מר"ן ז"ל והראייה שתפס דרך לעצמו וכן דרכו של הרב ז"ל למי שהוא רגיל בספרו שעושה ברתו? כלשונו ומשנה מלשון מר"ן ומור"ם
א"נ יש לומר דנקט בדבריו ובדקו וכו' להשמיענו רבותא [4] של האוסרין דאפי' בדקו אפ"ה אין סירכא בלא ..... תקשי ליה אדרבא לשמעינן כוחא דהתירא דאפי' לא בדקו כשר אני אשיבך מלין ...... דכוונתו לפסוק כס' האוסרים הסוברים שאין סירכא וראיה לזה מדהביא סברת האוסרים ...... ס"ל דזה כלל בידינו מהרבה פוסקים וכמ"ש הרב כנה"ג בס' הבהיר בעי חיי ובש... לאסור לפיכך כתב ובדקו וכו' להשמיענו חידוש גדול לדבריו דאפי' בדקו ולא מצאו נקב .... דאין סירכא בלא נקב וכדכתב להדייא ועוד דדברי הרב הלבוש הם כדברי הרב תה"ד ... שכתבתי לקמן בס"ד ואין תוספת בדברי הרב הלבוש יותר מהרב תה"ד כמ"ש לקמן בס"ד.
וגם הרב משפטי שמואל מצד חומרא דוקא אתי עלה וכמ"ש הפר"ח ובעל משפטי שמואל הורה להחמיר וכתב הרב צמח צדיק שבימי הרב משפטי שמואל לא נתגלה עדיין סי' הרב ב"י ואפשר שאלו ראה דברי מר"ן היה מורה להתיר
ועוד יש תימה גדולה לדבריהם דאם כדבריהם כן הוא דהיינו דבעינן שישאר הבשר שתחת הבועא בריא וחזק מאי אתא לאשמועין בזה ומה כוונו בדבריהם במ"ש דלא אשכחן בועה וכו' ולא תהיה הבועה אלא בשר ממוסמס דהיינו תילחי תילחי אם נשאר תחתיו בשר בריא ודאי הכשירו ומאי דלא אשכחן והלא אף אילו היו אומרים אותו חז"ל אפ"ה אם נשאר תחתיו כגון בטחול או בלב שלא הגיע לחלל ודאי דכשירה אטו איכא מאן דאמר בועה גריעא ממסמוס ויש לאסור בה אפי' אם נשאר תחתיה כזית בשר בריא זה הדבר לא יעלה על לב ומאי כוונתם ז"ל באו' דלא אשכחן וכו' והלא אפי' המסמוס שהוא חמור שבכל הלקותות והוא אבי אבות לכולם דהיינו כשאוחזין במקצתו יחתך ויפול חתיכות וכמ"ש מר"ן אפ"ה אם נשאר תחתיו בשר כשר דלא הגיע לחלל ומה היא הקולא שיש בבועא מחמת שלא הזכירוה חז"ל זה פלא ועוד יש לתמוה לדבריהם על הרב תה"ד דאוסר לפי דבריהם בלי בדיקה ותימה למה אפי' אותו מקום של הבועא נחשוב אותו כאילו ניטל ביד בחרב או ע"י מסמוס ודאי דכשירה דעדיין יש בשר בריא בידינו להגן על הלב ולא הגיעה המכה לחלל ומהיכא תיתי להטריף אם לא הגיעה הלקותא לחלל ומשנה שלימה שנינו בלב עד שינקב לבית חללו ולפי דברי כ"ז מתוקן ובבועא אין אוסר להדייא בלא בדיקה ולכ"ע אם לא הגיעה לחלל ונשאר בשר בריא כשירה ואפי' בתו יודה בזה ומה גם דאפי' בבועה מעיקרא