SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	23508
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).

[אמר המעתיק תחילת זאת התשובה חסרה וחבל על דאבדין ולא משתכחין ואולי אמצא את תחילת התשובה בהמשך יחיאל ביטון] המשלח על התחתונה והמכר הא' שמכר השליח לחברת האלסקליין חזק כראי מוצק לית נגר דיפרקיניה ולית מלכו דתזעזעיניה ואפי' יבואו כל הרוחות שבעולם אין מזיזין אותו ממקומו וזה אני אומר אם היה המוכר כההר"י ששמע ההתראה מפי שלם וחביריו כ"ש שלא היה הוא המוכר אלא חבירו דלית דין ולית דיינא שזכו חברת האלסקליין במקחם ז"ג וכמ"ש עליונים למעלה בטוב טעם ודעת והם אמת ודבריהם אמת ואמונה וציי"מ וימ"ן ולראיה ע"ד אמת וצדק ח"פ פאס יע"ה באלול שנת כן דבר"ת לפ"ק והכל אמת וקיים ע"ך מוע"ן תב"ת בלי תוס' ומגרעת וחתום כמוה"ר רפאל יעקב בן סמחון והכרנו חתימתו ולראיה ח"פ ביום שנכפל בו כי טוב ארבעה ועשרים יום לחדש אלול שנת ומישרים לפ"ק והשו"ב וקיים משה עטייא סי"ט אליהו ... סליט"א.
(2)
בתלת כחדא הוינא יתבין ואסהידו קדמנה שע"ך ה"ה הר' מכלוף המכו' ... והר' אברהם... [אמר המעתיק מסמך זה קרוע ושורה ראשונה אינה נראית בצילום יש לנסות לשחזר את הכתוב במקור יחיאל ביטון] .... שיש בה בית א' להר' שאול הן' הרוס שבאת לידו בתו' מקנה מאת הר' שלמה אטרגמאן שהמה ראו שכותל העלייה דהיינו ... של העליה הנז' שעל הבית הנז' יש בו סכנה ופרק מן לגס ובריר בעדותו הר' מכלוף שהוא התרה בהר' שלמה הנז' לו' שיש לו סכנה בכותל הנז' וישתדל להסיר הסכנה עוד העידו העדים הנז' שכותל העליה של הר' שלמה הנז' בנוי באמצע כותל הבית הנז' שכותל הבית הנז' בנוי בבנין טאכייא והיה עודף התחתון על העליון שיעור חצי לבנה ויותר מבחוץ ומבפנים ואותו העודף שהיה עודף התחתון על העליון נעשה בו סכנה ופרז מן לחיט הנז' שוב בריר בעדותו הר' אברהם הנז' שהוא ושכיני החצר הנז' הכריחו להר' שאול הנז' ע"פ הדין להסיר הסכנה הנז' והיה שאול הנז' היה מוכרח ע"פ הדין להסיר הסכנה הנז' וכן עשה שהביא בנאים לתקן הסכנה והיה מפיל האלתלביסא בנחת שלא במרא וחצינא וכיוצא ביה כ"א בנגיעה בעלמא מרוב תשות כח הכותל היה נופל מאיליו ולראיה ע"ז ח"פ תמ"ת ביום שלשים לסיון שהוא ר"ח תמוז משנת ברי"ת לפ"ק והכל שריר ובריר וקיים אליהו ס"ט חיים צבע.
שוב בתלת כחדא הוינא ואסהידו קדמנה הבנאים ה"ה הר' עובד המכו' ן' סוסאן והר' שלמה הן' לובאטון שהם עצמם הלכו לתקן ולהסיר הסכנה ההיא והמה ראו שהאלתלביסא דהיינו שיעור חצי לבנה פארזה מכותל הבית הנז' והסירו אותה בנחת ואחר שהסירו אותה נשאר כותל העליה על כותל הבית ולא הסירו אלא את העודף שהיה בו סכנה אלא שמקום א' שעור שתי אמות מן הכותל של העליה נשאר יוצא לחוץ כמו שלש אצבעות דוקא וכל הכותל של העליה היה על כותל הבית א"כ אחר הסרת המקום המסוכן ולראיה ע"ז ח"פ תמ"ת זמן הנ"ל והשו"ב וקיים אליהו ס"ט חיים צבע
(3)
להיות אמו"ץ שבהיות הר' שאול הנז' עסוק להסיר הסכנה ולתקנה תכף נפל כותל העליה הנז' והעליה על הבית הנז' ונפלו העליה והבית ובכן בא הר' שלמה הנז' לתבוע להר' שאול לשלם כל הפסד העליה באומרו שהוא הזיקו ע"י שהיה מסיר הסכנה ומהראוי היה לו להודיעו שהוא רוצה לתקן ואז היה מתקן גם הוא שלו באופן שלא תהיה נפילת הבית כגון ע"י תדעים וכיוצא ואחר שהלך הוא שלא בידיעתו להסיר הסכנה ועי"ז נמשך הזיק הנפילה ההיא ובכן נפסק הדין ביניהם ע"פ העדיות הנ"ב שהר' שאול הנז' פטור מכמה טעמי חדא לא היה מכה בכח כדי לו' שמכח המכה נפל וכמו שהעידו העדים וזה לא נתכוון להזיק אלא אדרבא בא לתקן לעצמו ולבעל העליה ועוד שהרי העידו העדים שכותלו היה בו סכנה ואם באנו לחייב אדרבא היה צד לו' שבעל העליה חייב שהרי כותלו הוא שהזיק לתקרת התחתון אלא שגם הוא פטור דדוקא אם התרו בב"ד להסיר הזיקו ולא הסירו אז יש צד לחייבו וכמ"ש מר"ן ומור"ם סי' תי"ו אבל כל שלא התרו בו בב"ד יעו"ש ומה גם הנפילה הייתה מחמת תשות כח כותל התחתון שאינו יכול לקבל בניין העליה והבית הנז' הייתה של הר' שלמה הנז' ובנה עליה עליה ומכר הבית הנז' לכה"ר שאול הנז' זה כמו ד' שנים וכמו שהלכנו אנן ב"ד החתומים לתיתא שכותל התחתון היה כ"א עפר תחוח ואינו יכול לעמוד בעצמו וכ"ש שאינו יכול לסבול שום כובד וכל מה שסבל קודם לזה היה בדרך נס באופן שאין על הר' שאול הנז' שום חיוב כלל ולראיה ח"פ זמן הנ"ל וכך נפסק הדין ביניהם בעומדם לדין וציי"מ וימ"ן ראובן סירירו סי"ט אליהו ס"ט