SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)
Monsonégo, Yédidyah
Numéro d'objet: |
23505 |
Date: |
XIXe |
Genre: |
Livre Manuscrit |
Lieu: |
Fès |
Sujet: |
Questions et Réponses |
Recherche dans "Notes":
MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).
של מי הם חייבים להחזיר לכל אחד שלו ואם לא החזירו ובאו לב"ד נאמנו במגו ולא מבעיא לדברי הסמ"ע שם בס"ק ל' שהקשה מכאן לסי' ס"ב ס"א בהגה בענין אשה שכתבה לאחרים וכו' ותירץ דהכא בסי' נ"ו יש לה מגו ובסי' ס"ב בהגה כבר מתה ואין לה מגו עיין בדברי הסמ"ע בסי' ס"ב סק"ז שתירץ כך מוכח מדברי הסמ"ע ז"ל דביש לה מגו אפי' לא ידענו בבירור שמאמינה בכל אשר לו ומפקיד כל אשר לו בידה אפי"ה סתמא נושאת ונותנת בתוך הבית וכ"כ מור"ם בסי' ס"ב ס"א א"כ פשיטא שבנ"ד נאמנת האלמנה הנז' במה שאמרה שמט' אלו של אחרים הם אלא אפי' לדברי הש"ך בסי' נ"ו שהעלה דאינה נאמנת האלמנה אלא א"כ ידענו שמאמינה ומפקיד כל אשר לו בידה לכך נאמנת הא לא"ה אינה נאמנת גם בנ"ד ידוע לכל וברור שראובן הנז' היה מאמינה ומפקיד כל אשר לו בידה וא"כ נאמנת במגו ויש לה רשות לאלמנה הנז' לתת המטלטלים לבעליהם כנ"ל וזה ברור חוזרני ע"ע ראשון בענין הבת של ראובן שמאשתו הראשונה ואען ואומר שמלבד עדות העד שהעיד כנ"ל שכבר נתפשר עמה אביה עוד בה דטענינן ליורשים שאביה נתן לה חלקה בעד המזונות והכסות של הבת הנז' מיום שנפטרה אמה והניחה אותה קטנה עד יום פטירת אביה מ"מ כמו ארבעה עשר שנים או יותר זאת ועוד מאן לימא לן שלא היו על ראובן הנז' בע"ח לאחר פטירת אמה ופרעם מהעזבון שהניחה אמה אחר מותה ומה שנשאר האכילה והשקה ופרנסה בכסות ובכל מידי ונתפשר עמה מצד כתובת אמה ועד הממהר שלא יהיה המנהג שלנו שהאלמנה תחלוק עם היורשים אפי' אין שטר כתו' בידה הני מילי באלמנה דליכא שום טענה ושום אומדנא שנפרעה בכתו' אבל בנ"ד של הבת הנז' שיש כמה טענות וכמה אומדנות המוכיחות כמש"ל שנפרעה בכתו' אמה לית דין צריך בושש שאין לבת הנז' שום זכות מצד אמה כנ"ל בבקשה מלפני כת"ר תשובתך הרמתה מהרה תצמח על כל דין ודין ועל כל פרט ופרט לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש פרשה פתוחה ולא סתומה ויחתמו עמך כמוה"ר וידאל הצרפתי וכמוהר"ר רחמים דוד ן' זמרה ואומר חלותי היא אחלה פני כת"ר בעשר חלות של תודה שתשלחהו לעיר צפרו עם ציר נאמן שיחתמו בו חכמי צפרו ואח"ך תקיים בו מצות שילוח לידי עם אדם הראשון לפי שאנחנו צריכים לו תכף ומיד ע"כ תמהר לשלחו יפה שעה אחת קודם ושכר טרחו של כת"ר אתפוס שלשים אוקיות מבעלי דבר ואקיים בהם מצות שילוח ליד כת"ר נא גבור תעמוד לימיני באלו העניינים הנ"ל ואני הנני מוכן לעשות ולמלא רצון כת"ר אם יצטרך איזה ענין ואני מצוה לכת"ר מצוה אחת קטנה דהיי' לאחר שתביא הפס"ד הנז' לידי גמר ויחתמו בו החכמים הנ"ל צריך שתכתוב אגרת אחרת ותצוה אותי לעיני ההמון שנעשה פשרה בין הבת הנז' ובין היורשים ובין האשה השלישית שכתו' כמנהג המגו' ובין צרתה שכתו' כמנהג תלמסאן ותאמר לי בזה"ל שדינים אלו צריכים פשרה כפי מה שנראה לנו וכ"ז כדי שלא ... הדבר למוסרים ותצא מזה סכנה ועל הכל יבוא דברי כת"ר בביאור רחב ונכון ויבוא שכרך כמ"ה ולכת"ר החיים והש"ר ע"ה מסעוד הן' ארוואץ סיל"ט