SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	23504
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).


טופס פס"ד א' שהוצרכו בעליו להעתיקו כדי לשלחו למ"א למו"ץ י"ץ לגלות דעתם הרחבה וז"ן עמדו לפני לדין הח' הש' כהה"ר משה עטיאה נר"ו בכח ההרשאה שבידו מאת החכם הש' הדו"מ כהה"ר אברהם חלואה נר"ו אשר הוא לע"ע דר בלונדריס יע"א ותבע המורשה הנז' להחכם הש' והכולל הדו"מ כהה"ר אברהם אנקאווא נר"ו והוציא כת"י השו' שהיה בין הח' כההרא"ח נר"ו ובין הח' כההר"א אנקאווא נר"ו מקול"ז ושם נאמר שהרא"ח הנז' הניח לכיס השו' מאתים ליבראס והח' כההר"א אנקאווא הנז' הניח סך מאתים ליבראס אינגליז והכל ביד כההר"א אנקאווא נר"ו להתעסק בהם וגם הוציא המורשה הנז' העתק כמה אגרות שכתב כההר"א אנקאווא הנז' שמוכח מהם שהספרים אשר שלח הח' כההר"א אנקאווא הנז' ללונדריס ליד שותפו כההר"א חלואה נר"ו הנז' כדי לשולחם לאיזמיר שהם לאחריות כההר"א אנקאווא הנז' דוקא הן לריוח הן להפכו ב"מ גם טוען המורשה הנז' שכבר שלח הח' כההר"א אנקאווא הנז' לשותפו הנז' חשבון אחר מקול"ז ומוכח ממנו שהי"ל ריוח אחר שכלל לו גם חלקו בריוח לכההרא"ח שות' הנז' בענין שהחשבון ששלח אחריו לסתור חשבון הראשון ואדרבא הוציא הפסד מן הקרן הוא בנוי על קו תהו ואבני בהו.
גם טען המור' הנז' שיש איזה פרינסייאת שחייב כההר"א אנקאווא הנז' להוסיפם בכלל החשבון מ"מ עד כדי עשרים ליבראס.
והשיב החכם כההר"א אנקאווא הנז' על ענין הספרים אמת הוא שהם לאחריותו אבל מכיון שנתן לו רשות מפורש לשלחם דוקא ליד ר"ח מודעי ופירש לו דברו לפי ששמעתי שאין אמונה ברוב אנשי איזמיר ולמפרע נודע ששלחם ליד ליאון סיד ונשבר זה הליאון סיד ונאבדו הספרים פשיעתו גרם וכבר עלו ובאו לחשבונו של הח' כהרא"ח הנז' בכללות הקרן כמבואר בהאלפאתורה אשר לו עם ההוצאה שהוציא עליהם כההרא"ח הנז' כמבואר בחשבון כההרא"ח הנז' שעלה סכום הכל שלשה ושמונים ליבראס ושני סילין והביא ראיה מפורשת כדבריו באגרת חתומה מר"ח מודעי הנז' שהספרים הנז' באו ליד ליאון ולא לידו
עוד השיב ע"ע לפירינסייאס הנז' שיש לו ברור ע"כ דבר ודבר בכת"י של שותפו כההרא"ח הנז' להפטר מהם
עוד השיב ע"ע החשבון הראשון שרצה לתת לו ריוח תנאי היה ביניהם לפי שראה עצמו בתכלית הדוחק ואין לאל ידו לפרוע הנשאר בידו והוא של כההרא"ח הנז' כתב לו שהוא עושה לו החשבון ורוצה לוותר מכיסו ולא לעשות לו החשבון בדיוק בענין שיפסיד מהקרן כמ"ש מהא מפורש א' א' על תנאי שלא להוציא קלונו לאחרים שכל זמן שפניו נקיים אינו מדקדק עמו ואם ידעו אחרים קלונו שהוא ל"ל מגרמי' כלום ויתבזה נגד הסוחרים אזי לא יעשה עמו אלא מה ששוהד"ן דוקא
ואחר ההתבוננות בדבריהם וראיתי כל החשבונות שהמציא לפני המורשה הנז' עם החשבונות שהמציא לפני הח' הש' והכולל הדו"מ כההר"א אנקאווא הנז' גם מהספרים הנז' ולהעלותם בחשבון ההרא"ח הנז' אחר שהוא פשע כנז' לפי שראיתי שלא נזכר בפס"ד הנז' אם נמלטו מהספרים הנז' איזה דבר ולא ירדו לדבר מענין זה כלל לפי שבדעתם שכבר נאבדו כלן ע"ך פסקתי להם שהספרים אשר נמלטו מהם ולע"ע הם בג'יבאלטאר יע"א יעלו לחשבון הח' כההר"א אנקאווא הנז' בשומתם עם מה שיעלה בהוצאה רינטא פרוסטן העולה בהם ולפרוע דמיהם להח' כההר"א חלואה הנז' אבל מה שנאבד לגמרי כיון שכהרא"ח הנז' פשע בהם כנז"ל הם לאחריות כהרא"ח הנז' והם וכל מה שיעלה בהוצאה רינטא פרוסטן כנז"ל זולת אם יביא החכם כההר"א אנקאווא הנז' ראיה מחו"ר המערב ליפטר גם מאלו הנמצאים כיון דס"ס פשיעתו גרמה כול אלה אזי יהיה פטור גם מהם
ועל מה שרצה לוותר עמו בחשבון הראשון ולמחול בכל ההפסדות שהפסיד ועוד הוסיף ליתן הריוח דעל תנאי היה כנז"ל בטל ועומד ולא ניתן ליכתב ועל האלפירינסייא שביניהם כנז' אם יביא ראיה בכת"י להפטר מהם כנז' אזי יהיה פטור ואם לאו הרי הוא מחויב בהן וצריך לבאר דאלו האלפירינסייא יש מהם שהם לחשבון השות' לענין שאם לא יביא ראיה להפטר מהם אזי יהיו בכלל ההפסד ויפרע בו הח' כההר"א אנקאווא הנז' חלק וחצי דוקא ויש מהם שאלו לא יברר אותם יתנם החכם כההר"א אנקאווא מכיסו דוקא והיינו שלשה ליבראס ועשרה סלין שאומר הח' כההר"א אנקאווא הנז' שפרעם בהותר באורדין של ליוורנו אם יוציא כתב יד של החכם כהרא"ח שבדין פרעם אין עליו אשמת דבר וכן נמי שני ליבראס החסרים בשטר שקנה הר' אלעזר אלבאז י"ץ וסך ששה ליבראס שהוסיף כהרא"ח הוצאה על הספרים הנשארים כדי שיבואו מאיזמיר דרך עקלתון על ג'יבאלטאר יע"א שבין כל אלו הם העשרים ליבראס הנז' וזולת זה אין להם שום דין ודברים כלל ולראיה כ"ח פה רבאט יע"א בע"א לח' אייר חרו"ת לפ"ג וצויי"מ וימ"ן אמ"ן עכ"ן וחתום עליו החה"ש והכולל הדו"מ כהה"ר משה טולידאנו יס"ט והיתה העתקתו ברביעי בש' ט"ל למב"ש שנה הנז' פה סאלי יע"א והשו"ב וקיים יחייא אסולין יס"ט מכלוף בן הרוס יס"ט
כבר הובא לידינו ענין זה בשאלה מלובשת ע"ש ראובן ושמעון וכתבנו ע"ע הספרים שכיון שהמשלח פירש שיחותיו לשלחם לפלוני דוקא והוא לא עשה כן אלא עמד ושלחם ליד אחר ועברעל דעת משלחו ונשבר מי שנשתלחו אליו ונאבדו הספרים אין לך שנוי ופשיעה גדולה מזו ויתחשבו עליו מכלל הקרן שלו גם על מה שוותר עמו בחשבונו על ההפסדים שעברו ולא עוד אלא שהראה לו שיש שם ריוח וזה היה על תנאי שלא יגלה שברונו לעיני הסוחרים והוא עבר על התנאי פשיטא דרשאי לחזור בו ולברר הפסדו כמה הוא והרי הוא לאמצע השות' אמנם מה שהיה נראה מהשאלה הוא שכל הספרים נאבדו מחמת שברון מי שנשתלחו אליו אך עתה נודע הדבר שנמלטו מהספרים שלא נאבדו כלם והרי הם בג'יבאלטאר ולכן הדבר ברור שהם לחשבון כההר"א אנקאווא בשומתם ולא יתחשב מהם כלום על כהה"ר א"ח הן אמת שלגבי ההוצאה הכל יתחשב על כהה"ר א"ח וכן ההוצאה שהוציא משעה שנשבר הליאון סיד כי הוא הגורם בכל ההוצאה הנז' ע"י שנויו ופשיעתו ועל דבר אמת ח"פ צפרו יע"א בסיון המוכתר דהאי שתא הדר"ת לפ"ק וצור ישראל יצילנו משגיאות אכי"ר וקיים עמור אביטבול ס"ט עמרם אלבאז ס"ט
(2)
ידיד האל ואוהבו מלך במסיבו המולך מהודו הוא הודה הוא הדרה דובר צדק ומגיד מישרים וישת לו הדרים ראש המדברים דרך קסתו תקפו וגבורתו במלחמתה של תורה יושב בישיבה של מעלה לשם ולתהלה לישנא כלילא הוא המסביר מעין המתגבר לו זרוע עם גבורה דרוש דרש שנה ופירש כל הדבר הקשה יביאון אל משה על הבאר ומשם בארה כל חמירא ידיו רב לו יומו ולילו הא למגרס הא לעיוני נעתרות נשיקות שונה פותח כיוון דידע לכווני למרא הרם כהרים ענף עץ אבות זרע רב מהרמתים רובץ בין המשפטיים איש הביניים ארי שבחבורה הלא זה הוד והדר האמור בתורה רוח נסברה החכם השלם הדיין המצויין בר אבהן ובר אורייאן סוהר עצור רב אחאי גאון כמוהר"ר ידידיה מונסונייגו נר"ו יאיר כי"ר כצאת השמש בגבורתו כי"ר ורוש לבניו הנעימים הי"ו ועל ראשיהם מלמעלה יושב בשבת תחכמוני הלא כבני הח' הש' כה"ר יהושוע הי"ו יזיי"א כי"ר ונוה צדיקים יבורך בהנהו מילי מעלייתא דאמור רבנן כי"ר ואשו"ש וכו'
אחדש"ו במשפט לאי"ש ונשיקת פ"ק פה אל פה אדבר בו הנה בעתה באתי למרס בדם אהבה שלא יקרוש ומכאן מודעא רבא לגלות אזן כת"ר באיזה עניינים שבאו לידי במחז"ק שנים שלשה גרגירים ודנתי בהם כפי מה שנלע"ד דעת הדיוט ואני אמרתי אשר יחדיו נמתיק סוד אני וכת"ר אם האמת אתי או לאו זה יצא ראשונה בראובן שנשא אשה ונפטרה לבית עו' בחייו והניחה לו בת אחת ואחרי מופלג נשא אשה שנייה מעיר תלמסאן וכתב לה כתובה כמנהג תלמסאן יע"א שהם מתנהגים עפ"י דברי מר"ן ב"י זלה"ה ובאורך הזמן נשא אשה שלישית על השנייה ממחנה קדשינו עפ"י מנהג המגורשים זלה"ה ואח"ך נלב"ע ראובן הנז' וחיי למר שבק והנה כשהיה בחיים סמוך לפטירתו בא לפני ואמר לי ידיע ליהוי לך שהבת שהניחה לי אשתי הראשונה נתפשרתי עמה ונתתי לה חלקהן המגיע לה בנכסים שהיו לי בעת מצב פטירת אמה כפי תקנת המגורשים ולא נשאר לה עלי מצד ירושת אמה כלום והן היום עמדה הבת הנז' לערער על היורשים באומרה שיתנו לה חלקה בנכסים שהיו בעת מצד פטירת אמה והיורשים השיבו כבר הודה אביך לפני העד שכבר נתפשר עמך והא ראיה שלא נמצא שטר כתו' אמך בידך והנה הענין הזה כבר הגיע למחנה קדשיכם ופסק להם כהה"ר יעקב ן' סמחון וחתמו עמו חכמים אחרים שאין ממש בדברי העד וזיכה לבת הנז' אפי' אין שטר כתו' בידה שתטול המחצית בכל הנכסים הידועים שהיו בעת מצב פטירת אמה והנכסים שאינם ידועים כל כל שמונים מתקאלים תטול בהם הבת הנז' סך שבעה ועשרים מתק' כדין ממון המו' בספק עיי"ש בדבריו ושמעתי באומרים משם כת"ר שלגלגל עליהם על הפס"ד הנז' ואני בעוניי אעפ"י שאיני כדאי לחלוק מ"מ אתכא דמר סמיכנא ותורה היא וללמוד אני צריך הנה נלע"ד ברור שאין לבת הנז' מצד אמה אפי' פש"ן לא מיבעיא לדברי מר"ן הקדוש באה"ע סי' ק' ס"ו אלמנה אם אין שטר כתו' יוצא מתחת ידה במקום שכותבין כתובה אינה גובה אפי' עיקר כתובה דאמרינן פרעה או אתפסה צררי או מחלה לו ומכ"ש בנ"ד שלא נמצא לבת הנז' שטר כתובה וגם איכא עד אחד שהודה לפניו אבי הבת הנז' שכבר נתפשר עמה אביה מצד כתובת אמה כנ"ל לית דין בוש"ש שלא תטול הבת כלום מצד אמה אלא אני אומר אפי' לפי המנהג שכתבו הח' הנז' משם מוהריב"ץ דבזמן הזה גובה האלמנה אפי' אין כתו' בידה מטעם דבזמן הזה לא תטול האשה הכתו' בעת הנישואין והוי כמקום שאין כותבין עיי"ש בדבריהם אני אומר גם מוהריב"ץ זלה"ה שכתב מנהג זה יודה בנ"ד דאיכא תרתי לריעותא דאין ביד הבת הנז' שטר כתובה וגם יש עד אחד שהודה אביה בחיים חייתו שנתפשר עמה ומה גם לגבי היורשים א"כ על הבת הנז' להביא ראיה שעדיין לא נפרעה בכתובת אמה או עדיין לא מחלה לאביה כדין המוציא מחבירו עליו הראיה ואם לאו לא תטול כלום ובר מן דין אני תמה בעיקר החילוק שהמציאו הח' הנ"ל משם מוהריב"ץ זלה"ה דבזמן הזה שהאשה לא תטול הכתו' בעת הנישואין רק ב"ד או קרוביה דיינינן לה כמקום שאין כותבים א"כ מרן ע"ה ליפלוג וליתני כך בד"א במקום שתופסת האשה הכתו' אבל במקום שאין תופסת האשה הכתובה אפי' במקום שכותבין ולא נמצא בידה שטר כתו' אפ"ה נפרעת בכתו' אלא וודאי מדיצא בחלוקת במקום שאין כותבין אמור מעתה דבמקום שכותבין ולא נמצאת כתו' בידה אין חילוק בין תופסת היא כתו' בעת הנישואין או קרוביה דהיה לה להביא כתו' אצלה אחר הנישואין ולשומרו כראוי ומדלא נמצא בידה איתרע חזקתה ולא תטול כלום מצד אמה ודברים של טעם הם ואעפ"י שאין זה קושיא אלימתא שהקשיתי למעלה מדברי מר"ן [dh 3] מ"מ הסברה נותנת דבמקום שכותבין כמו בזמנינו זה אין חילוק בין האשה תופסת כתו' אצלה או לאו דהיה לה לשומרו וכעת אין בידי ספר התקנות כדי לעמוד על אמתת הענין הזה לכן בבקשה מלפני כת"ר תעמוד על אמתת הענין הזה על שלא נמצא שטר כתו' בידה אם דיינינן לה כמ"ש מר"ן או כפי מ"ש החכמים משם מוהריב"ץ ואם הוא מנהג מוסכם או יש מי שחולק עליו באופן על כת"ר חיובא לחקור ולדרוש מפי ספרים ומפי סופרים עד שתעמוד על אמתת הענין ותשלח לידי כדי שנלמוד ממנו לדורות גם על נדון דידן של הבת הנז' אם העד הנז' נאמן אפי לפי המנהג כמו שפסקתי אני למעלה או לאו
גם את השני ע"ע האשה השנייה שכתובתה כמנהג תלמסאן יע"א כנ"ל שתפסה איזה שטרי משכונות של שדה הלבן ושדה האילן שמשכן בעלה מהגוים וכתובים השטרות ע"ש בעלה בערכאות ש"ג ובכלל התפיסה תפסה שטרות של קניית קרקע שכתו' ג"כ על שם בעלה וטוענת ואומרת שבעלה נתנם לה במתנת בריא היא ובניה כשהיה בעלה בחיים חייתו ויש לה מגו שלא ראה שום אדם השטרות בידה מעולם אם נאמר שתפיסתה תפיסה או לאו גם בזה נראה לי שתפיסתה תפיסה בשטרות של המשכונות של הגוים וזכתה בהם אחר שתשבע בנק"ח שבעלה נתנם לה במתנה כנ"ל לפי שיש לה מגו שתתפשר עם הגוים בעלי המש' בצנעה ותחזיר להם שטרותיהם וכן מוכח מדברי הש"ך ז"ל בחוה"מ סי' ס"ב סק"א וסק"ה עיי"ש ובסוף הסימן בקיצור דינים שלו בסוף אות א' וז"ל ואם אומרת שהבעל נתן לה ממון זה או כל השטרות במתנה נאמנת וכמו שיתבאר באות ד' עיי"ש הרי מפורש יוצא מדברי הש"ך דבשטרות או מטלטלים אם טענה האלמנה שבעלה נתנם לה במת' נאמנת במגו ואין לומר דמ"ש הש"ך דנאמנת בשטרות דווקא בשטרות שהם כתובים על שמה אבל בשטרות שהם כתובים על שמו בנ"ד אינה נאמנת דליתא לדברים אלו דזיל בתר טעמא למה נאמנת במט' במגו א"כ גם נאמנת אפי' בשטרות הכתו' על שמה ואפי' יש לה מגו דהוו מגו במקום חזקה שכל מה שיש ברשות בעלה הוא שלו ומגו במקום חזקה לא אמרינן וכמ"ש הש"ך בסי' זה אמור מעתה היכא דלא הוי מגו במקום חזקה כנ"ד שטוענת האלמנה שבעלה נתנם לה במ"ב זכתה בהם במגו אחר שתשבע כנ"ל אך הספק שיש לי הוא בשטרות של קניית קרקע שתפסה אותם ג"כ האלמנה הכתובים עלך שם בעלה אם מהנייא תפיסתה או לאו גם בזה אחלי יכונו להשיב אותי על כל פרט ופרט.
גם את השלישי ע"ע השתי נשים שנשא ראובן הנז' אחר פטירת הראשונה שאחת מהם שהיא השנייה כתב לה כתובתה כמנהג תלמסאן שמתנהגים עפ"י דברי מר"ן ז"ל והשלישית כתו' כמנהג המגו' והאשה השנייה הנז' יש לה בן אחד ושלשה בנות והשלישית יש לה בת אחת היכי לידיינוה דייני להאי דינא אם נאמר שהאשה שכתובתה כמנהג תלמסאן תטול כתובתה ותצא ומה שנשאר יתחלק ביניהם בין האלמנה השלישית והיורשים או איפכא תטול האשה השלישית שכתו' כמנהג המגו' כתו' ותצא ותשאר האלמנה השנייה והיורשים יהיו ניזונים באופן בזה נסתפקתי בספיקות הרבה אם תטול כל אחת מהם כתובתה והשאר יטלו אותו היורשים באופן כת"ר יבאר הכל בביאור נכון מה יטלו הנשים הנז' ומה יטלו היורשים והטור הרביעי בענין האשה השנייה הנ"ל שכתו' כמנהג תלמסאן כנ"ל לאחר פטירת בעלה הנז' נתנה איזה מטלטלים לאיש אחד באומרה שיש לה ידיעה שהאיש הנז' הפקידם אצל בעלה בתורת פקדון ויש לה מגו שהיתה מחזירתם למפקיד הנז' בינו לבינה אם נאמר שהיא נאמנת או לאו ואני פסקתי דנאמנת ואפי' לא נתנה אותם ועדיין הם בידה הרשות בידה להחזיר אותם לאותו האיש שאמרה היא שלו הם וכן מוכח מדברי מר"ן בחוה"מ סי' נ"ו ס"ז וז"ל אשה הנושאת ונותנת בתוך הבית וכו' עד ויודעים