SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	23499
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

MONSONÉGO Yédidiyah (?-1868). Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).



ע"ע בת שנתחייב לה אביה בנדונייא ונלב"ע אם תטול הנדונייא מלבד הירושה ומועתק עוד בקונטריס הזה בד' קפ"ג באורך יותר.
נדרשנו לחוות דעתינו בדין ראובן שמת והניח בן ובנות שאינם נשואות ובתוך ז' ימי אבילות השיא הבן לאחת מהבנות והעניק לה נדונייא מהאמצע וכשעמדו לחלוק טוענת הבת שהשיאה אחיה שהנדונייה שנטלה כבר זכתה בה ועכשיו תחלוק עם הבנות בשוה ושאר הבנות טוענות שמה שנטלה יתנכה מחלקה וראינו שזה הדין ערוך באה"ע סי' קי"ג ס"ט וז"ל לא תקינו פרנסת נדונייא לבת אלא במקום בן אבל אם לא הניח אלא בנות יחלקו הכל בשוה ואפי' נשאו הגדולות בחיי אביהן ואומרות הקטנות גם אנו נישא מהממון קודם חלוקה אין שומעין להם אבל אם נשאו הגדולות אחר מיתת אביהן מהאמצע ישאו גם הקטנות ואח"כ יחלוקו ע"כ הרי בפי' בהיכא דנישאו מהאמצע אחר מיתת אביהן ישאו גם הקטנות ועדיפה מינה פסק הרשד"ם ח' ח"מ סי' של"ג הביא דבריו הרב סמא דחיי דף פ"ה ע"ג וז"ל ראובן נלב"ע וחל"ש והניח בנות נשואות ושאינם נשואות ובת אחת משודכת ונפל הפרש בין שאינם נשואות עם הנשואות וכו' ומה שצ"ע הוא במשודכת מי אמרינן כבר זכתה במה שפסק לה אביה וא"כ תטול הפיסקה ואח"כ תחלוק היא בשוה עם הנשואות או דילמא כיון שעדין לא נשאת לא זכתה כלל אלא במה שיגיע לחלקה לבד והשיב שכן הוא האמת שאעפ"י שאביה פסק ליתן לה היינו בזמן שהנכסים היו ברשותו אבל כיון שמת יצאו מרשותו ונכנסו ברשותן מכח ירושה והם אינן חייבות כלל וחולקות בשוה והביא ראיה לזה וסיים אלא שאפשר לומר לאידך גיסא דוקא התם שלא היה אלא דיבור בעלמא אבל בשידוכין שדרך ליקח קנין ושבועה כדי שיתקיים אמרינן שכבר זכתה אלא שיש לקיים הדין כמו שאמרנו תחילה מהא דכתב הטור סי' נ"א בשם הרמב"ם שצריך שיהיו הדברים שפסקו מצויין ברשותו א"כ מי יאמר שדברים אלו שיש עתה בשעת פטירת ראובן היו בעולם והבנות ודאי יורשות והיא ספק ואין ספק מוציא מדי ודאי עוד כתב הרב סמא דחיי ע"ד דהאי מילתא תלייא באשלי רברבי מהר"י אדרבי בסי' שע"ט כתב דזכתה הבת ומהריב"ל בח"ג סי' צ"ג נסתפק אם זכתה הבת במה שפסק לה ותטול אח"כ חלק ירושתה והעלה דלא יהיה אלא ספק כיון לא נמצא לאחד מן הפוסקים דבר ברור בזה לא מפקינן משאר הבנות בין קנו מידו ובין עמדו וקדשו מיד גם גדולי הדור שבא"י פליגי בה מרן הקדוש מוהריק"ה עם מהר"י צייאח דמרן הקדוש כתב דאם קנו מידו זכתה הבת ומהר"י צייאח כתב דלא זכתה גם מהר"י טאראני ח"א סי' שכ"א והרב משפטי שמואל סי' מ"ד כתבו דאם קנו מידו זכתה הבת אעפ"י שלא עמדו וקדשו או עמדו וקדשו מיד אעפ"י שלא קנו מידו והן הן דברי הריב"ש בסי' קכ"ט ומהר"ש חיון בתשובה סי' ט"ו כתב דאם הפיסוק נעשה בלשון חיוב זכתה הבת ומהרימ"ט ח' ח"מ סי' צ"ג העלה דכיון דאיכא פלוגתא דרבוותה מדי ספק לא יצאנו והעמיד נכסים בחזקתם ע"כ לשון הרב סמא דחיי הרי לך בפי' דאפי' איכא קנין ושבועה נחלקו הפוסקים וכתב מהריב"ל ומהרימ"ט דכיון דאיכא פלוגתא העמיד נכסים בחזקתן כ"ש בנד"ז דלא היה לא פיסקה ולא קנין ולא שבועה דאליבא דכ"ע לא זכתה הבת ואין זה ענין לעישור נכסי במקום שיש בן דלדידן לפי התקנה שהבנות הבלתי נשואות יורשות כמו הבנים הוי כאלו לא הניח כ"א בנות שאם נשאו הגדולות מהאמצע ישאו גם הקטנות כן נראה להשיב בקצרה ועל דבר אמת ח"פ צפרו יע"א באב הרחמן יה"ל דהאי שתא ית"ר שאת לפ"ק וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר וקיים עמור אביטבול ס"ט עמרם אלבאז ס"ט.
עיין בדף קפ"ג מה שציינתי שם. ועיין להרב כהונת עולם שאלה י"ד דהיינו שמרן ומהר"י אדרבי ומשפטי שמואל זיכו לבת ומהר"י צייאח ומהריב"ל ומהרשד"ם ומהר"ש חיון פסקו בהפך ועיין בשו"ת הרדב"ז חלק חמישי איך שיהיה זה מחלוקת גדולה בין רבנן קשישי שכל האחרונים נכנסו בחקירה זו ובעל כהונת עולם פסק שלא תזכה הבת במה שפסק לה.
ועיין בספרי דבר אות ד' קי"ב