SHÉÉLOT U-TESHUVOT (QUESTIONS-RÉPONSES)

Monsonégo, Yédidyah

Numéro d'objet:	23498
Date:	XIXe
Genre:	Livre Manuscrit
Lieu:	Fès
Sujet:	Questions et Réponses

Recherche dans "Notes":

Originaire du Maroc (Fès). Fils de Raphaël Aaron Monsonégo. Rabbin à Fès, il est l'auteur de plusieurs livres de commentaires et de décisions juridiques dont Korban béné Aharon (Le sacrifice des enfants d'Aaron); Béné Tsion haikarim (Les chers enfants de Sion); des sermons tels que Michpat évyonim (Jugement des pauvres); Vé'éléh hamichpatim (Et voici les lois); Éléh tolédot Aharon (Et voici les engendrements d'Aaron); Somékh noflim (Soutien des faibles); Michpat ha'ourim (Lois de l'oracle); Michpat tsédék (Jugement d'équité); Ta'avat h'anavim (Le désir des modestes); Dévar émèt (Paroles de vérité) et Chavh'at h'aniyim (La plainte des affligés).


שאלה ראובן שהיו עליו שטרי חובות בשטרות והיה ג"כ לאדונינו המלך ירום הודו חוב ברור גלוי לכל כתוב בערכאות בנימוס הראוי כפי דתם ולעת עתה נלב"ע וחל"ש ושלחה המלכות לחפש אחר עזבונו מחוט וכו' כדי ליפרע בחובו ונטל מה שמצא ונשאר חייב סך מה והיה לו בית אחת ואלמנתו בראותה צרתה שאין מאסף אותה עמדה ונשתטחה ותבך ותתחנן לפני גדולי המלכות עד שנכמרו רחמיהם להליץ טוב בעדה ולדבר עליה לשלטון ואסתייע מילתא שנתקבלו דבריה למלכות והוציאה דבר מלכות בזה"ל אמר סידנה הווה האדה האד לבית דייאל סידי וראה סידי תזווד עליהא להאדיך לולייה תסתר פיהא ראשהא באס לא תנפדח וכו' והן עתה רצו קצת מבעלי חובות לחזור ולטורפה מיד האל' והאל' הנז' טענה שהבית הנז' כבר היתה משוקעת וגבוייה ועומדת ביד המלכות בעד ממונו ובשביל טורחי ובכייתי ותחנתי ושוחד והוצאות שהוצאתי הצלתיה מפי הארי והוי כמציל מזוטו של ים ומה הפסדתי אתכם הלא בלאו הכי כבר היתה משוקעת ואין לכם בזה שום הפסד כלל ומן שמייא רחימו עלה.
תשובה דבר זה אין צורך לאריכות כלל דאילו במציאות המלך היה נוטל בית זה שלא כדין ושלא כנימוס רק באלמות היה הדבר צריך ליכנס בעניני דינא דמלכותא ועיין בתו' הריטב"א שהביא הרב סי' קמ"ד ובשו"ת אורח לצדיק אלא שעתה הרחיב לנו השם בפתח רחב שהמלך אדונינו ירום הודו חובו ברור ולא נטל כי אם שלו וממונו הוא כדין וכשורה והאל' הנז' זכתה ממנו דמן שמיא ראו בעונייה עד שהמלך נתמלא ברחמים ונדון דידן עדיף טובא מנדון הרב פני משה ח"ב סי' ל"ב דעובדא של הוא הוא בראובן שמכר קרקע אחד לשמעון בשטר של ישראל אבל לא בערכאות ושוב מכר קרקע אחד ללאה גם באופ"ה בערכאותיהם ולוי רוצה לטרוף הקרקע שביד לאה משום ששעבודו קדם לה ופסק הרב דהדין עם לאה וכתב הטעם דעיקר הטירפה הוא משום דאי לאו הלוקח היה הבע"ח גובה אותו ובנ"ד בלא קניית לאה היה הכל יורד לטמיון א"ך מה הפסידה לאה ללוי יעו"ש וקלס הרב סברה זו והביא דבריו הרב פני צדיק סי' ... כ"ה והרב שבת של מי הביא ג"כ תשובה משום מהרש"ך ח"ד יעו"ש וכן פסקו רבותינו הראשונים זלה"ה דור שלפנינו בעניין כהרי"ע כלפון וזיכו אותו מטענה זו של מה הפסדתיך ונדון דידן עדיף ביותר כאשר יראה הרואה בחוש ואשה זאת עדיף דינה משיירה שעמד עליה גייס וכו' ועמד אחד והציל שהציל לעצמו ואשה זאת הצילה מזוטו של ים ובענין הבא מכח הגוי כתב הרמב"ם פרק י"ד מהלכות גזלה גוי בעל זרוע וכו' וירד לתוך שדהו מחמת שהיה חייב לו בעל השדה וכו' ואחר שתקף לו את השדה מכרה לישראל אחר אין הבעלים יכולים להוציא מיד הלוקח בד"א שהודו הבעלים שאמת טען הגוי ע"כ וכן כתב הסמ"ג עשין ע"ב ועיין לה"ה שכתב טעמו של הרמב"ם ז"ל ומפרש ההיא דאמרינן בפרק הניזיקין וכו' דה"ק שירד הגוי לתוך הקרקע וכו' מחמת טענתו שיש לו חוב שחייב לו ולא המתין שידונו לו וכו' אך בנ"ד נמי דהגוי ירד לבתים בתו' חובו והוא אמת מה שטען שחייב לו וכו' ודאי אם אח"כ קנאם ראובן מיד הגוי אין הבעלים יכולים להוציאה מיד הלוקח שאין כאן דין סקריקון האמור וכו' ואפי' רש"י ז"ל וסיעתו יודה בזה להרמב"ם ורש"י והרמב"ם ז"ל לא פליגי אלא בפי' השמועה ולא בדינא וכן משמע מדברי הראב"ד ואפי' תימא דרש"י ז"ל ס"ל בפי' השמועה הוא דאפי' הגוי מבורר חובו שחייב לו וכו' ולקח הקרקע בחובו וס"ל ז"ל דאפ"ה אין בו דין סקריקון וכו' מ"מ דוקא אם הגוי אנס הקרקע בחובו בינו לבין ישראל ולא המתין לדונו לא בדיני ישראל ולא בערכאותיהם דאז שם אנס חל עליה וכו' אבל אם הוליכו לערכאות ודנו שיקח הגוי הקרקע בחובו כיון שאין לו לישראל יכולת לפרוע ממון אחר כמו נ"ד שדנו את הגוי בערכאות וגזר השופט שהדין עם הגוי וכו' והחליטם לבע"ח ודאי שאין שם אונס עליו וכל אפין שוין בזה דמה שמכר אח"כ הגוי לישראל מכירתו מכירה ואין הבעלים רשאים לבטל אותה וישיבו תשו' הרא"ש ז"ל שכתב הטור בסי' רל"ו על מה שכתב הטור על דברי הרמב"ם ז"ל וא"א וכו' ובהא אפי' הרא"ש ז"ל מודה דאין מוציאין מיד הלוקח וכן כתב הריטב"א בהדיא הביאה רבינו בבית יוסף סי' קמ"ט גם בסוף סי' קנ"א כתב הב"י ז"ל דומה לזה על תשו' הרשב"ץ ע"ש א"כ בנ"ד שדן המלך לדון עם הגוי בדיניהם שמה שדן השופט והגבה ביתו של שמעון לגוי דינו דין ואפשר למתעקש שיתעקש ויאמר דהרא"ש ז"ל פליג על הריטב"א וירצה לומר דהרא"ש נמי מיירי אפי' הגבה לגוי הקרקע בערכאות ויאמר רבינו בעניין אחר משמע דהסכים עמו ויפרש דעת רש"י ז"ל [2] כסברת הרא"ש ז"ל מ"מ אפי' יהבינן ליה טעותא כיון דהרמב"ם וסמ"ג וגם הריטב"א כתבו בפי' דכשהגוי טען אמת אין הבעלים מוציאין מיד הלוקח אפי' נימא דאיכא מרבוואתא דפליגי עלייהו הלוקח הוי מוחזק ומצו למימר קים לץי כהרמב"ם וסמ"ג והריטב"א ז"ל סי' מ"ד ועיין שם סי' מ"ה שכתב עוד דבר בעניין זה כמ"ש בסי' מ"ב הרב מור"מ די ביטון ז"ל שכתב לעניין אלמנה שבאה בטענה מכח שיעבוד כתו' להוציא הבתים מיד ראובן בלי כסף שקדמה שעבודה לשעבוד הגוי ובודאי מה שרצתה להוציאם בלי כסף מיד ראובן לא תבעי לך דפשיטא דאינה יכולה וכמו שיפה הורה הפוסק כיון שהיו הבתים שהשופט הגבה אותם לו באופן שלא היה שום צד ואופן להציל מידו בלי סך חובו שגזר השופט לא יהיה אלא כפורע חובו של חבירו ה"מ בבע"ח ישראל וכו' אבל בב"ח גוי אינו מתפייס וכו' דמשמע דאפי' בא הגוי בגזלנות ובפרט אם בידו קרקעות ופרע לו ולקח הקרקע וכו' מידו ודאי דחייבת לתת לו מה שנתן לגוי ומה גם לדעת הג' שכתבה וכו' בפ' החובל הביאה הטור סי' רל"ו דאפי' אם בא הגוי בעקיפין אין צריך להחזיקו חנם אלא שמן וכו' ובנ"ד לא היה מחזירו בלא כל סך החוב וכו' עכ"ל ועיין שם שנשאל הרב ז"ל אם רצתה האל' לתת המעות וליקח מיד הבעלים וכו' יעו"ש ולרוב פשיטות הדברים לא רציתי להאריך.
לפי עניין השאלה הנז' שראובן היה חייב למלך חוב מבורר והמלך היה רוצה לגבות הבית בחובו וע"י השתדלות אל' ראובן מחל לו וקאל בזה"ל האד לבית דייאלי וואנה תזוודת ביהה להאדיך לולייה וכו' א"כ מעתה הרי כגבויה למלכות מאחר דאיכא חוב מבורר והיה רוצה המלך לגבות בחובו ופי' אח"כ שיחותיו שהבית שלו א"כ לא מקרית מחוסרת גוביינא דכגבוייה ועומדת באשר דבר המלך שלטון ועקימת שפתיו הוי מעשה וכמשו"ח אצלנו פסק הר"א ז"ל ע"ז ואחר שגבה המלך וחזר ונתנה לאשה הנ"ל אין לשום ב"ע ליטלה ולאו דוקא מלך אלא אפי' גוי דעלמא אם גבאה בחובו מן הבעלים וחזר הגוי ומכרה לישראל אחר אין בע"ח של הבעלים הרא' יכול לחזור עליו אפי' היה הבע"ח ששעבודו עליה וכן מצאתי הדבר מפו' בפסק א' מהרב מוהר"ר שי אבוט' ז"ל והסכים עמו הרב הגדול כמורא"ץ וז"ן הפסק בקיצור נדרשתי אח"מ לחות דעתי בענין יהודה בע"ח דראובן שבא לטרוף מאת לוי החצר שהיתה מתחילה של ראובן ונתגלגל הדבר ובא ליד שמעון ונטלה המלך בחובו שהיה נושיה בשמעון והשי' המלך הקרקעות של הציבור והציבור מכרו אותה ללוי והשתא עמד יאודה ב"ע דראובן ורצה לטרוף הקרקע ההוא מחמת דין קדימה באומרו שהייתה משועבדת לו וא"כ כשנטלה המלך פקע שעבודו עתה שחזרה לישראל יחזור השעבוד ולוי טוען אנא אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה תשובה אף אם היה לוי בא מכח גוי דעלמא כיון דאין טירפה בדיניהם לא מצי יאודה לאשתעויי דינא בהדיה ולוי קאי במקום קוי ואע"ג דדבר זה שנוי במחלוקת אי אמרינן הבא מכח הגוי הרי הוא כמוהו אפי' למעליותא או דווקא לגריעותא מ"מ גדול כח המו' ויכול לומר קי"ל וכו' ומה גם נראה דמרן ס"ל אפי' למעליותא כדפסק בסי' מ"ה סי"ז וסי' ס"ו סכ"ה וסי' ס"ז סי"ז דבכולהו משמע אפי' למעליותא ומה שפסק בסי' קנ"ד דלא קאי ישראל במקום אלא לגריעותא כבר תירץ הרב רבק"ש בבאה"ג יעו"ש ועיין סמ"ע ס"ק ל"ח בסי' מ"ה ומדי דברי בו אורו עיני בהרב הרדב"ז סי' ת"ך שנשאל על נדון זה עצמו ופסק דאינו יכול לטרוף ממנו וכתב עוד ופוק חזי מאן גברא רבה מהרימ"ט קא מסהיד עלה דהם דברי הרדב"ז שהביא דבריו ב"ח חושן משפט סי' ל"ח וחזק סברה זו וקבעה להלכה יעו"ש גם הרב המאסף בח"מ סי' קי"א בהגהת טו' או"ד הביא דברי ב"י והסכים להם להלכה הרי מבואר דכל שהיתה יד גוי באמצע פקע השעבוד וכ"ש כשיד המלך באמצע אלא שאם היתה יד גוי דעלמא נשארה לבעלים החזקה ומצי בע"ח לטרוף החזקה אבל עתה שהיתה יד המלך באמצע ליכא חזקה לבעלים שהמלך אינו משייר בקניינו כלום והבא מכוחו זכה בכל ואין לבע"ח לטרוף כלום וכמו שראינו כמה פסקים מקדמונינו ז"ל וכ"כ הריק"ש ח"מ סי' קנ"ו אות רכ"ב בדיני חזקות יעו"ש וכ"כ הרב המאסף סי' ק"מ אות פ"ו יעו"ש וסיים דבריו הרב הפוסק וז"ל מעתה קם דינא דלא מצי ב"ע דראובן לאשתעוי דינא בהדי לוי לא בגוף הקרקע ולא בחזקה ושו"ב מצאתי ג"כ פסק אחד במעשה כזה בצלמו כדמותו ועמדו בע"ח מוקדמים ובעלי משכונות עם הלוקח לדין לפני מוהרא"ץ ולפני כמוהרד"ם סרירו ופסקו להם שאין לבעלי חובות ולא לבעלי משכונות לחזור על הלוקח וכתבו פסק ע"ז וחתומים שניהם וכן ראיתי ג"כ פסק אחד מחכמי טיטוואן וחתומים עליו כמוהריב"ע ן' מלכה וכמוהרר"א מונסונייגו